בנות הטרום של הפועל קטמון מרכיבות למעשה שתי קבוצות, שמונות יחד 22 שחקניות. הן מתאמנות יחד, אבל החל משחקות בנפרד – כהפועל בנות קטמון ירושלים א', וכהפועל בנות קטמון ירושלים ב'. מאמנת הקבוצה המאוחדת היא נטלי טאטי.
"יש לנו קבוצה נדירה ממש, חדשה לגמרי, עם שחקניות משנתונים 2010-2008", מספרת טאטי. "יש גם חריגות גיל לכאן ולכאן. כולן אלופות. הן מקצועניות לכל דבר: מתאמנות פעמיים בשבוע, שעה וחצי בכל פעם, ומשחקות בקונספט קצת שונה מהליגות של הבנים. אין משחק רשמי בכל שבוע, אלא פעם בחודש – ואז זה קורה במסגרת טורניר שמתקיים בכל פעם במקום אחר בארץ. התוצאות והנקודות אינן נרשמות, מאחר שבהתאחדות לא רוצים בגיל הזה ליצור תחרות. רוצים שהבנות ייהנו מהחוויה ומהלמידה".
טאטי ממשיכה ומפרגנת לשחקניות הצעירות ומדגישה כי "אני יכולה כבר בשלב הצעיר הזה לומר שיש אצנו כישרונות גדולים, ואמרתי את זה למנכ"ל הקבוצה הבוגרת אורי שרצקי: בעוד כמה שנים, כשהדור הזה יגיע וישחק בנערות, אני אקח איתן גביע. יש להן בדיוק את האופי הנדרש. הן פייטריות, ופשוט ספורטאיות. הן כולן הגיעו למשחק גמר גביע המדינה של הנערות ועבור כולנו זו היתה חוויה מעצימה. הן היו על הדשא, וספגו את האווירה עד הסוף".
קבוצת הטרומיות של הפועל קטמון (צילום: באדיבות הפועל קטמון ירושלים)
"אני מאמנת גם בליגת השכונות", מוסיפה טאטי, "אז הבאתי חמש בנות שמשחקות אצלי שם לטרומיות, והן השתלבו יפה מאוד – דבר לא קל. מדובר במעיין כהן, יעלי הלוי, שחר רוט, שיר אגאי וסאני ינוטין; יש בקבוצה גם ילדה בשם תמר גורן שגרה ליד בית שמש, ולא מפספסת אף אימון, בכל מזג אוויר. שחקנית למופת; יש שלוש בנות ממבשרת – לינוי וקנין, מעיין דניאל ורונה שאלתיאל; גילי וייס מגיעה מצור הדסה – והן מהוות את הגרעין שלנו בקבוצה. יש אצלנו בנות נוספות מהר חומה, מארנונה, ממש מפוזרות, אבל למרות זאת יש ביניהן חיבור מופלא".
ועדיין, לטאטי יש גם ביקורת: "מאוד מכעיס אותי שאין לקטמון קבוצה של בוגרות – איפה העתיד של הבנות האלה? ממש חבל, במיוחד עבור מועדון כמו הפועל קטמון. אני מקווה מאוד שזה ישתנה".
אמא
מאמנת אלופה ובנות אלופות ! משמשות דוגמה נהדרת לכל הבנות… גאווה!
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
מהממות ונטלי מאמנת בחסד! אין ספק שהקבוצה הזו תגיע רחוק