אסור לסמוך על המזל: על הניצחון של קטמון

הניצחון הרביעי ברציפות של הפועל קטמון, הפעם על רמת השרון, הושג בזכות מלחמה בלתי פוסקת. רמת השרון איננה נופלת בהרבה מקטמון, אבל חוליית החוד שלה היא עלובה. בדרך ליציאה רטנו כמה אוהדים של רמת השרון על השופט, שמנע מהם פנדל מוצדק. הם אולי צדקו, אבל למען האמת הכדורגל שהציגה קבוצתם היה ירוד. ההחמצות של קטמון היו גם הן משוועות, אבל בסך הכול הגיע להם הניצחון.

ברור לי  לגמרי שהצעיר אריאל הדר חייב לעלות בהרכב הפותח בכל משחק. קטמון זקוקה לשחקן חרוץ וטכני, שיגשר היטב בין הקישור ההגנתי לבין ההתקפה. חבל שאבירם ברוכיאן וג'ורג' אקפביו הוסטו לאגפים ולא תרמו מספיק למשחק ההתקפה. ההגנה השתפרה ללא הכר בזכות עבודתו המדויקת והסמכותית של ניבאלדו. בארבעת המשחקים האחרונים השוער אוהד סיידורף לא ספג אפילו שער אחד. בהנהגתו של ניבאלדו השתפרה מאוד העברת הכדור בין מרכז ההגנה לבין הקישור. קטמון ניצלה מירידה ובעונה הבאה אני בטוח שהיא תשחק הרבה יותר טוב.

הערה קטנה למאמן המוצלח בני בן זקן: אני  ממליץ לכל המאמנים, גם לבן זקן, לצפות יותר בכדורגל אירופי ולהגיע למסקנות הנכונות בדבר האסון הכרוך בהסתגרות בהגנה. פריז סן ז'רמן נקטה בטקטיקה פחדנית ממש בקמפ נואו וספגה מברצלונה שישה שערים. השיעור הזה באנטי בונקריזם חייב להיות לנגד עיניהם של כל המאמנים. אחרי השער של אור וקנין באמצע המחצית הראשונה קטמון הסתגרה ורק בנס לא ספגה שער משווה. כאשר קיימת הזדמנות יש לנסות ולהבקיע יותר שערים. את הלקח הזה חייבים להפנים בקטמון.

בית"ר ממוקמת בדיוק במקום הנכון, בשולי הצמרת הגבוהה בליגת העל. הטבלה לא משקרת, וקבוצות כמו מכבי תל אביב, הפועל באר שבע ומכבי פתח תקוה עולות כיום על בית"ר. זה אולי מוזר, אבל גם מכבי חיפה בעונה הנוראית הזאת, איננה נופלת מבית"ר בזכות גילי ורמוט הנהדר. ורמוט הוא השחקן היחיד בחיפה שיש לו "איכות ירוקה", המזכירה את ראובן עטר או את אייל ברקוביץ'.

מבחינה זו ורמוט מזכיר את ברוכיאן, שתורם לקבוצתו איכות ומיומנות ולא רק ריצה ואגלי זיעה. אמרו שתם העידן של מספר 10, קשר התקפי מבריק המאיים גם על שער היריב. לטעמי, מספר 10 עדיין חיוני לקבוצה מצליחה ושאפתנית הרוצה גם לבדר ולשמח את קהל אוהדיה.

נורדיה נלחמת היטב בצמרת הטבלה בליגה ב' דרום ב', גם אחרי הנסיגה היחסית בכושרה בחודש האחרון. היא זכתה למקום בתודעת אוהדי הכדורגל בעיר, גם כאנטי-תזה לגזענות הרווחת ביציעי בית"ר. לדעתי, הדרך הטובה ביותר להילחם נגד הגזענים היא להניף את דגלה האדום של קטמון, שמושכת את רוב האוהדים ההגונים בעירנו. עם זאת, המרד בתוך הציבור הצהוב הוא חשוב ביותר לכל אדם אנטי-פשיסט בעיר, ומסתבר שיש אוהדים טובים רבים שמתקוממים נגד הצחנה הגזענית.