מתן אדלסון, יונתן אלון (צילומים: דוד מיכאלי - הפועל ירושלים, באדיבות הפועל ירושלים)
מתן אדלסון, יונתן אלון (צילומים: דוד מיכאלי - הפועל ירושלים, באדיבות הפועל ירושלים)

דעה | הכישלון כתוב על שמו

הכישלון של הפועל להעפיל לשלב חצי גמר היורוקאפ רשום בעיקר על שמו של הבעלים מתן אדלסון. הוא אומנם הצהיר שהוא רוצה יורוליג והישגים, אבל בפועל, ההתנהלות שלו משדרת היעדר תחושת דחיפות על סף חוסר רצון אמיתי להצליח | דעה

פורסם בתאריך: 12.3.25 22:20

"זאת לא העונה לזכות ביורוקאפ", במילים האלה סיכם יונתן אלון את גישתה של הפועל ירושלים מודל 2024/25. כנראה את גישתו שלו ובעיקר את הגישה של הבעלים מתן אדלסון.
ברמה ההצהרתית המועדון דיבר בכל הזדמנות על תארים, על יורוליג, על פיגורות, על דרך. אך במעשים, אולי נכון יותר לכתוב חוסר מעשים, הגישה ששידרה הפועל מתחילת העונה היא של היעדר תחושת דחיפות או מאמץ, שלא לומר ויתור וחוסר רצון אמיתי להצליח.

הקיץ התחיל דווקא טוב, הסגל שנבנה לא היה בשום צורה נוצץ, בטח יחסית ליקירת התקשורת מתל אביב, אך היה בו היגיון ופוטנציאל. ובאמת ראינו לאורך העונה רגעים בהם דברים התחברו והכל עבד נכון והיינו כחולמים, לצד הפסדים מביכים לקבוצות שגם בעונות עם פחות יומרות לא היינו אמורים להתקשות מולן.
הפועל נהנתה מבית קל יחסית ביורוקאפ ומיריבות נוחות בגביע המדינה, שאפשרו לה לסיים את המפעלים האלה במקום שלא נחשב לכישלון קולוסאלי, אבל בניגוד להצהרות -היא לא באמת היוותה איום על התואר באותם מפעלים.

חוסר התגובה לפציעתו של נמרוד לוי עוד לפני פתיחת העונה הכניס את הקבוצה לבעיה. התגובה העלובה והמאוחרת לפציעות של אוסטין וויילי וג'סטין סמית' עם החתמת דרק אוגביידה (מהזרים הגבוהים היותר חלשים בהיסטוריית המועדון, אפילו אם היה אמור להיות סותם חורים זמני) רק חיזקה את ההרגשה שמשהו אצל אדלסון השתנה איפשהו בשליש הראשון של העונה.
החתמת טאריק פיליפ כמחליף קבוע לספידי סמית', ואי הבאת חיזוק בתום מועד ההעברות ביורוקאפ או אפילו רק לליגה, נתנו כבר את החותמת הסופית.

קולות עלומי שם סביב המועדון טענו שללא אירוח משחקים בארץ, אדלסון לא מעוניין להגיע ליורוליג מסיבה כלכלית, החלטה שניתן להבין ולכבד. אך נדמה שגם התקציב שנקבע בקיץ ירד כשהשכר שספידי פינה וכספי הביטוח על הפצועים – בוודאי יכלו לאפשר החתמות סבירות יותר מפיליפ ואוגביידה.
בתקשורת גם נטען שאדלסון שם וטו על החתמת היידן דלטון וג'ייקובן בראון, שחקנים שהצוות המקצועי רצה בטענה שאינם שמות גדולים מספיק, ובחר פעם אחר פעם לא לעשות כלום.
בעל המאה הוא בעל הדעה. כמובן שלא ראוי "לדרוש" מבעל הבית לפזר כספים רק משום שהוא הבעלים האמיד בארץ. הבעיה היא שההחלטות לא משוקפות לאוהדים, שדף המסרים סותר למעשים וכך רק מעמיק הפער בין ההנהלה לאוהדים המתוסכלים, פער שבנוסף לקבוצה לא אטרקטיבית פוגע במספרי האוהדים גם בעונה עם מספר משחקי בית קטן.
האליפות נשארה התואר היחיד על השולחן, וכרגע הפועל נראית כמי שתתקשה להתקרב אליו יותר מאשר בעונה שעברה.

 

אז נכון שתירוצים יש בשפע, אם זה הקושי האמיתי שבטיסות ללא הפסקה וחוסר במשחקי בית אמיתיים או מכת הפציעות – אבל השורה התחתונה היא שהפועל ירושלים של מתן אדלסון הלכה בשנתיים האחרונות אחורה – גם בהישגים באירופה וגם במספרי האוהדים – שתי המטרות המרכזיות שקיווה לשפר.
זה מעלה שאלות – למה מתן אדלסון בא להפועל ירושלים? האם אחרי שנתיים תחתיו, כשהמטרות רק מתרחקות, אדלסון ישנה גישה או יחליף את יועציו והצוות המקצועי? האם אדלסון מוכן, כדברי האמרה הלועזית לשים כסף איפה שהפה שלו כדי להגשים את חזונו? כנראה שנגלה בקיץ הקרוב.

תגובות

2 תגובות
2 תגובות
  1. משה דוד

    צודק בהחלט.
    אם לא היה לנו את הארפר היינו בליגה במקרה היום במקום 4-5.
    ונראה לי כי הוא לא ילחם עליו.
    אדלסון מביא את.קליין במקרה הזה אני לא קונה מנויי.

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר