לפני כשבועיים התקיימו שני אירועים ביזיוניים בכדורגל הישראלי, וכמו תמיד אצלנו – הכל בסוף הפוך: משחק שהיה צריך להיות מפוצץ – נמשך עד לסיומו, ומשחק שיכול היה להתקיים עד סופו – מפוצץ על ידי השופט.
אתם בטח כבר מבינים על מה אני מדבר – המשחקים של הפועל תל אביב (נגד נוף הגליל) ושל מכבי חיפה (מול מכבי תל אביב).
ועכשיו – קצת דמיון מודרך: דמיינו את הסיטואציה – שני אוהדי בית"ר, חברי ארגון לה פמיליה – פורצים לכר הדשא ותוקפים את שוער היריבה. אתם כבר רואים בעיניכם את הכותרות? את מהדורות החדשות שוכחות לרגע את העיסוק בחטופים ובחטופות? את ועדות הכנסת דנות באלימות הבלתי נסבלת של האוהדים בצהוב-שחור?
אלא שבשבוע שעבר היו אלה כמה "אוהדי" הפועל תל אביב, שתקפו את השוער של נוף הגליל, ככל הנראה בשל טענות לבזבוזי זמן. ובגלל שזה "אוהדים" משער 5 ולא מהיציע המזרחי – המשחק המשיך כרגיל ולא נשמע כמעט אף קול. זמן לא רב לאחר מכן – והמשחק של מכבי חיפה פוצץ באמצע בהוראה ישירה של המפכ"ל בשל הדלקת אבוקות והשלכתם אל כר הדשא, כולל פגיעה בשוער של חיפה עצמו.
עכשיו בואו נעזוב לרגע את השאלה האם צריך לפוצץ משחק בגלל אבוקות בעוד שתקיפת שחקן יריב עוברת כמעט מתחת לראדר? מה זה העונשים המביכים שספגו שתי הקבוצות?
חיפה, בעסקת טיעון, נענשה בהפחת נקודה אחת, כמו גם בהפסד טכני. הפועל תל אביב ספגה מבית הדין עונש הפחתה של נקודה – כשהסעיף, כזכור, היה תקיפת שחקן יריב. הזוי, לא?
רוצים להישאר מעודכנים?
קפצו רגע קצת יותר משנה וחצי אחורה, גמר גביע המדינה בכדורגל – אוהדי בית"ר פורצים לכר הדשא כ-40 דקות לאחר סיום המשחק כדי לחגוג את הזכייה בגביע. אז בית"ר נענשה בהפחתת 4 נקודות כפועל, כשבמקביל נשמעו דיבורים על אובדן הגביע. אוהדי בית"ר, כזכור, לא גרמו לפיצוץ המשחק, לא תקפו אף אחד באלימות – ועדיין קיבלו עונש מופרז.
איך יכול להיות האיפה ואיפה הזאת בעונשים? לאחרונה בית"ר קיבלה עונש משחק ללא קהל חוץ נגד מכבי תל אביב בבלומפילד על קריאות גזעניות אז על תקיפה באלימות של שחקן אני חושב שהעונשים צריכים להיות גדולים יותר. אתם הרי יודעים שאם מה שקרה בבלומפילד או בסמי עופר היה קורה בטדי – הוא היה נסגר לכמה חודשים טובות. איך אומרים אצלנו דין לבית"ר ודין לשאר.
יוסף כהן
כל מילה אחי אמת ויציב