לפני כשבועיים, בראיון לרדיו ירושלים לתוכנית "בדרך למגרש" בה אני משמש כפרשן, סיימתי את השיחה עם דובר ומנהל הפועל ירושלים רועי כהן באיחול לקבל את בני הרצליה בהגרלת חצי הגמר.
רועי, מיהר להזכיר לי שהפועל הפסידה כבר פעמיים השנה לבני הרצליה בליגה, ואילו את הגדולות מתל אביב ניצחנו. אז למרות דבריו של הדובר-מנהל, אני חוזר על דבריי ושמח שקיבלנו בחצי הגמר את בני הרצליה, שאומנם יכולה להבריק מדי פעם, אבל בסוף, במשחקים החשובים, במאני טיים עדיף לפגוש אותה מאשר את אחת התל אביביות. זו הגרלה יותר נוחה, גם אם הפסדנו לקבוצה מהשרון פעמיים העונה.
למרות מכת הפציעות, שלא עוזבת את הקבוצה לאורך כל העונה, הפועל הוכיחה שוב ושוב שהיא מגיעה למשחקים החשובים ויודעת לנצח. ההפסד לקרית אתא אומנם מאכזב, אבל לא מייצג. אסור גם לשכוח שהפועל שיחקה ללא ג'ראד הארפר, יובל זוסמן וגם ג'סטין סמית', שנפצע בשלב מוקדם ועוד חוסרים נוספים (נמרוד לוי ונועם דוברת), אבל לפחות קיבלנו את אוסטין וויילי בחזרה, והוא יכול להוסיף בשבוע הגביע.
צמד הגארדים – קאדין קרינגטון והארפר – יקבע לאן הפועל תלך בשבוע הקריטי והאם נחגוג את הגביע השלישי ברציפות ונעשה היסטוריה (פרט למכבי כמובן). הצמד-חמד הוא מהקטלניים שהיו בתולדות הפועל, שני גארדים שיכולים ל"גמור משחק" בכל רמה, ואני מכוון כמובן למשחק הגמר מול אחת התל אביביות החזקות, כי את מי שלא נקבל זה יכול להסתיים בניצחון, וזה בעיקר תלוי בהם.
קל זה לא יהיה, אבל לגמרי אפשרי, בטח לעיני הקהל הביתי בארנה שיהיה צבוע באדום.
אז תעשו אותנו גאים, תעשו אותנו שמחים, תעשו היסטוריה. יאללה הפועל.
תגובות