תפיסת העולם המעוותת של קברניטי הפועל ירושלים, שעיקרה לעלות למרבית ההתמודדויות במטרה 'לנצח 0:0' (ואם ייפול שער מה טוב) תגרום לה ודאי לשווק כהישג מרשים את התיקו המאופס בחוץ מול בני ריינה. 'כל נקודה חשובה', 'אנחנו רק שלוש נקודות מהפלייאוף העליון' או כל קלישאה אחרת ומוכרת בסגנון.
בפועל, הפועל הגיעה במומנטום טוב למפגש מול קבוצה סופר לחוצה עם ארבעה הפסדים רצופים מינוס מאמן מורחק (ועוזר מאמן שאביו נפטר כך שעל הקווים עמד מאמן הכושר), ולא עשתה דבר כדי לחלוף על פניה בטבלה. היא אמנם פתחה חזק ואפילו לחצה גבוה, אבל עד מהרה הבינה שגם בלי כדור ברשת או לכל הפחות מצב קורץ לרפואה זה בסדר, ועברה להפקה החביבה על מאמנה – הנעת כדור עד כלות ללא תכלית.
הנטייה של זיו אריה להעניש שחקנים שסופגים צהוב בחילוף מידי גובלת בשערורייה. אין עוררין על כך שהעבירה של אנדרו אידוקו היתה מסוכנת ומיותרת, אבל אלה דברים שקורים תוך כדי משחק ובטח לא סיבה לשלוח אותו אל הספסל אחרי קצת יותר מחצי שעה. כשמוסיפים לכך את העובדה שבמקומו נכנס יילה דוין החלש, שנמצא עם רגל וחצי מחוץ לקבוצה (גם אם הגיע להזדמנות מצוינת – ובזבז אותה), הנזק שנגרם לביטחון של אידוקו גדול שבעתיים.
צחוק הגורל: בפרק זמן כמעט זהה הספיק איינאו פרדה לספוג שני צהובים – השני על דריכה מאוחרת ומיותרת במרכז השדה, ולהמשיך במבול האדומים של הפועל מפתיחת העונה. בחשבון אחרון, לא משנה במי יבחר אריה כקורבן התורן לסדרת חינוך מיותרת – מישהו אחר כבר ימצא את דרכו לחדר ההלבשה לפני שריקת הסיום.
במחצית השנייה, כאמור, אריה הבין שקבוצתו בדרך הבטוחה 'לנצח 0:0', והפועל ויתרה לחלוטין על כל אופציה למפגש מזדמן עם גד עמוס, שקפא מקור וכמעט נעצר על שוטטות. המאמן, מצדו, העז לוותר על שני חילופים במחצית בה קבוצתו לא בעטה כלל לשער. בדרך היה לו גם זמן לכל מיני ניסויים קליניים לא ברורים כמו להפוך את ינאי דיסטלפלד – עוגן במרכז השדה – לשחקן כנף. חוץ מזה, חרף הטרוניות הרבות על יכולתו (כולל של כותב שורות אלה), הוכח לדאבונה של הפועל עד כמה היא מוגבלת בחלק הקדמי בהיעדרו של מתן חוזז. נקווה ששובו המבורך של בדשיניו יוסיף ממד נוסף של יצירתיות בהתקפה.
רוצים להישאר מעודכנים?
למזלה של הפועל, היד של פדידה מנעה שער מהאקס חדידה, וכשפעם בהרבה זמן מצליחים להערים על מאסטר נועם מלמוד כפי שעשה זאת באמנות קייס גאנם, נדב זמיר הוכיח שוב אינסטינקטים בריאים ועזר למאמנו להשיג את המטרה שלשמה עלה צפונה. אפשר להתקדם.
אגב, כשרואים את הקצב המטורף במשחק המקביל, ומה מצליחה לעשות היריבה העירונית לקבוצת המיליונרים של יענקל'ה שחר, חרף שוער מורחק והר געש ירוק שאמור היה להלחיץ את מחליפו הצעיר, מביך מאוד מבחינת הפועל ששני המשחקים האלה נכנסים תחת מכנה משותף זהה – כדורגל.
תגובות