אין דרך קלה (או הגיונית) לומר זאת: הפועל ירושלים מודל 2024/25 היא קבוצה שצריכה לשדוד נקודה מהפועל חדרה, ועוד להודות בסיום על מזלה הטוב. מביש ומביך כאחד. נכון, ליריבה יש ותק מרשים בליגה הבכירה והיא לא השיגה אותו בזכות כדורגל שובה עין, אבל מול קבוצה שהצליחה לזכות בניצחון בודד בסיבוב שלם אפשר וצריך לעשות הרבה יותר.
בפועל, קיבלנו עוד מופע בלהות בהגנה, שהקפידה לספוג שער שטותי בפתיחה ולהיכנס לסיר לחץ מיותר בשלב מוקדם. לא ברור מה קרה למרכז ההגנה החזק שאפיין כל כך את הפועל, אבל לא יתכן שג'יימס אדני יטייל ברחבה, יסתובב ימינה ושמאלה משל יצא לקניות בשוק, יסדר לעצמו את המצב ברגל החזקה ויקרע את הרשת מבלי שאף אחד יטרח חלילה להפריע לו.
חמור מכך, עם עוד קצת דיוק ותעוזה חדרה יכולה היתה לכבוש שלושה שערים עוד בטרם סגר השעון 20 דקות. בצד השני, ישן אוהד לויטה שנת ישרים במהלך המחצית הראשונה. אחת הסיבות לכך היא (שוב) הסטתו של סדריק דון לעמדה אחורית מדי, וכל בר דעת שראה במו עיניו מה יש לשחקן הזה ברגליים – מדריבל מרהיב ועד יכולת סיום מלוטשת, יכול לתלוש שערות בניסיון להבין מדוע בהפועל מתעקשים שלא לנצל זאת מתוך בחירה.
לזכותו של זיו אריה ייאמר שבמחצית הגיעו החילופים המתבקשים, שהובילו מהר מאוד לשוויון תודות לנועם מלמוד את איינאו פרדה. תקוותנו היא שהאחרון, שסובל לאחרונה מסרבול יתר במשחקו לצד איטיות מרגיזה, ינצל את המומנטום של שער בכורה העונה ויחזור להיות הכלבויניק הישן והטוב שכולנו מכירים ואוהבים.
ואז, כמנהגנו העגום בקודש, שוב שערוריית שיפוט. אף אחד לא באמת מצפה לשום דבר מדקל צינו – צנון מפוחד עם סימונים משונים ושריקות לא אחידות. אף אחד גם לא שמח לאיד חלילה מפציעתו של דיא לבאבידי, על אפו השבור ושרשרת התפרים להם נזקק מעל הגבה, אבל עם כל הכבוד, עבירת משחק חמורה המחייבת הרחקה היא כזו שנעשתה בכוונה תחילה, ובכך אין שום אפשרות להאשים את סמבה דיאלו או את ניסיון המספרת הווירטואוזי שלו. לדאבונה, התרגלה הפועל לשחק יותר מדי פעמים העונה בחיסרון מספרי, ובקלות שבה שולפים כרטיסים כנגדה, לא נראה שזה עומד להשתנות.
רוצים להישאר מעודכנים?
וכאן מגיעה שוב הבעיה של מיסטר אריה, שמתנהל בקביעות כמי שרוצה לנסות לנצח עד אזור הדקה ה-80, ולאחר מכן שב לסורו עם חיזוק ההגנה והוראה ברורה לשחקניו להניע את עצמם לדעת מאחור. להוציא את דון במצב של תיקו לטובת עמית גלזר זה לעשות צחוק מהאוהדים שטרחו ובאו לתמוך בהפועל, גם אם זה נעשה במצב של 10 שחקנים. אם לא נעז מול חדרה, מול מי כן?
רגע לפני הגונג, צל"ש לנדב זמיר על אינסטינקט נהדר בזמן פציעות ששמר על הנקודה וודאי ישיב לו חלק מהביטחון שאבד לאחרונה, לצד צל"ג למתן חוזז, שיצא למתפרצת נהדרת וחייב היה לפרגן לאחד משלושת החברים שהצטרפו אליו, אבל העדיף לבעוט באנוכיות ולבזבז הזדמנות פז לצאת עם כל הקופה. כך או אחרת, במצבה הנוכחי טוב תעשה הפועל אם תחדל מדיבורי סרק על פלייאוף עליון, שנראים משבוע לשבוע כמו פנטזיה רחוקה, ותתמקד במשימות הישרדות מול יריבות בלבל שלה – אם לא על כר הדשא, לפחות על הנייר.
תגובות