הארפר השתלט על כס המלכות, והזיז משם די מהר את ספידי סמית', שלא אהב את הפגיעה במעמדו, למרות שמבחינת דקות המשחק הוא ממש לא נפגע, אבל היה לו קשה להכיל את הסיטואציה שבה הארפר הפך להיות המושל ועזב. במשחק מול עפולה ראינו את הדומיננטיות שלו שהביאה להפועל נצחון במשחק שאותו יכלה להפסיד והציל אותה. הוא עושה את זה גם באירופה ואפשר להגיד שהוא מזכיר לנו גארדים גדולים אחרים שהיו בהפועל – הראשון זה וויל סולומון שהביא לנו רגעי קסם והיו גם את הוראס ג'נקינס, קרטיס ג'רלס וג'ייקובן בראון. הארפר לגמרי נמנה עם אותה חבורה.
רוצים להישאר מעודכנים?
הרכז הוא חלק מתופעה שעוטפת את אירופה בשנים האחרונות של רכזים "גמדים", מהירים וזריזים שמשתלטים על המשחק. די לראות את מעלליו של טי ג'יי שורטס (1.75 מ' בלבד) בפריז במסגרת היורוליג כדי להבין, אבל מלבדו היה עוד קודם את שיין לארקין מאנאדולו אפס או קאמפצו הארגנטינאי הנפלא של ריאל מדריד והדוגמאות רבות.
הוא ניחן בקליעה יוצאת מן הכלל, חדירה טובה ואומנות בסחיטת עבירות והכי חשוב – הוא לא מפחד מרגעי קלאץ' שמכריעים משחקים. בתחילת העונה הוא עוד בעיקר היה עסוק בליצור לעצמו בעיקר, כנראה מתוך מטרה להוכיח את עצמו, אבל בתקופה האחרונה הוא גם שיפר בצורה ניכרת את יכולת ניהול המשחק ולראייה 15 אסיסטים נגד אריס סלוניקי ותשעה במשחק האחרון נגד ונציה והוא למד לסמוך על חבריו. בקיצור – בינגו מארץ הבינגואים.
ואם נחזור לרגע לספידי סמית', אם היו לנו קצת כאבי בטן מלכתו, כי בכל זאת היו לנו איתו רגעים יפים שהסתיימו עם שני גביעים, הארפר גורם לנו לשכוח אותו. במחזור הבא השניים יפגשו שוב, הפעם כיריבים כשסמית' יהיה במדי טורק טלקום אנקרה אליה עבר. נקווה שידו של הארפר תהיה על העליונה.
אפשר רק לקוות שהארפר לא יחטף על ידי קבוצת יורוליג שתרצה לשים עליו את ידיו ושאנחנו נמשיך להנות ממנו.
וקטנה לסיום: גאווה קטנה היתה לי השבוע שארבעה נציגים אדומים צפויים ללבוש את מדי הנבחרת בקמפיין הקרוב – גבי צ'אצ'אשווילי, יובל זוסמן, נועם דוברת וגם המתאזרח החדש קאדין קרינגטון. בהצלחה לנבחרת ולנציגי הפועל.
תגובות