מיגל סילבה: הבית"רי
הפורטוגלי, כנראה השוער הטוב בליגה, עשה העונה קפיצת מדרגה והפך לשוער שמביא נקודות לבית"ר, בפרט במשחק האחרון נגד הפועל חיפה עם הצלת העונה נגד גיא מלמד.
מעבר ליכולת המרשימה בין הקורות (ב-10 משחקים ספג 9 שערים, רשם 28 עצירות ומוביל את השוערים בליגה במסירות מדויקות), סילבה הפך לאחד השחקנים הכי אהובים על האוהדים, התחבר לגמרי להווי הישראלי והפך לדמות מרכזית בחדר ההלבשה של בית״ר. הרבה שנים לא היה לבית״ר שוער כל כך ורסטילי שתורם גם במשחק הרגל, וגם מפגין יציבות בשער ונאמנות למועדון.
בהתחלה לא הכל הלך חלק, אבל בגיל 29 סילבה נראה בשיא. יש לו עוד שנים יפות לתת לבית"ר, ובינתיים הוא רק הולך ומשתבח.
מיגל סילבה (צילום באדיבות בית"ר ירושלים האתר הרשמי)
אריסון מרסלן: חידה
בבית״ר עדיין מנסים לגרד את כרטיס ההגרלה בדמותו של מרסלן.
על הנייר מדובר בבלם מעולה, בנוי לתלפיות, גבוה, אתלט, טכני, אבל בפועל, לצד משחקים טובים, הוא רשם גם לא מעט טעויות מביכות.
הצרפתי שהגיע מבורדו, צעיר מספיק כדי שניתן בו אמון (24), וגם המלחמה משמשת תירוץ ליגיטימי ליכולתו החלשה, בינתיים הוא גורם להתקפי חרדה לאוהדים ולמחשבות בנושא לברק יצחקי – אבל אני מאמין שמדובר בנכס עתידי שבית״ר תקצור ממנו את הפירות אם תהיה סבלנית מספיק.
אריסון מרסלן (צילום באדיבות בית"ר ירושלים האתר הרשמי)
איסמעילה סורו: באנקר
זוהי עונתו השנייה של סורו בבית"ר, והעונה הוא כבר נראה טוב יותר, מחובר יותר, וקליל יותר מאשתקד.
אין ספק שמדובר באחד הזרים הכי טובים בליגה. בבית״ר חיכו לו הרבה זמן, אבל הקשר בן ה-26 מחוף השנהב מוכיח בכל משחק שהיה שווה לחכות.
הוא תמיד נמצא במקום, מסכל התקפות יריב, משחק פשוט, עם הרבה שקט, משמעת ואחריות, כל מסירה לכתובת.
סורו נכנס למשבצת שהופקרה אחרי עזיבת עלי מוחמד, והפך מיד למנוע של בית״ר בקישור האחורי.
העוצמה שלו עושה את ההבדל במרכז המגרש. הייתי רוצה לראות אותו תורם גם בחלק ההתקפי, עם בעיטות מרחוק מדי פעם, אבל זה מה שמבדיל בינו ובין עלי מוחמד למשל, לבין קליבר כמו דרק בואטנג האגדי – קשר של פעם בחיים.
איסמעילה סורו (צילום באדיבות בית"ר ירושלים האתר הרשמי)
רוצים להישאר מעודכנים?
ג'קוב ג'נו: הג׳וקר
ההחתמה הכי "שקטה" מתבררת כהברקה אמיתית. ג'קוב ג'נו מתגלה כשפן שיצחקי שולף מהכובע במצבים קשים – וזה מחזיר לו בשערים חשובים. הקשר כבש שניים עד עכשיו, הראשונים שלו אי פעם בבוגרים – וכל אחד בצבע.
ג'נו, ששמו האמצעי הוא אביעזר, חווה רנסאנס בבית"ר. בקצב הזה הוא עוד עלול לחטוף את סינדרום ירושלים – הכל הולך לו.
בינתיים הזר החדש עשה כל מה שצריך כדי לגרום לאוהדים להתאהב בו במהירות שיא:
בפעם הראשונה עם השער המדהים בבעיטה מרחוק נגד מכבי חיפה. ובפעם השנייה בשער ניצחון דרמטי – עם מספרת דרד׳לה שהזדחלה בהילוך איטי לשערה של הפועל חיפה.
אי אפשר לבקש יותר משחקן רכש.
ג'קוב ג'נו (צילום באדיבות בית"ר ירושלים האתר הרשמי)
פטריק טוואמסי: בינגו
אם למוזי יש בייבי-פייס, שועה הוא ג׳ון טרבולטה, ומירון ג'ורג' הוא הבריון השכונתי החביב, אז טוואמסי הוא אחד שיש לו הבעת פנים של "אל תשגעו אותי, דברו קצר".
הבחור בא לעבוד – לא תמצאו אותו מחייך הרבה – הוא ממוקד מטרה, רודף אחרי המספרים, רציני מאוד, והתוצאות לא מאחרות לבוא. זרים שמשלבים כח ומהירות תמיד פורחים בליגה שלנו.
טוומאסי הוא אמנם לא וואקמה, אבל לא נופל ברמתו מאספרייה. מגביה בחדות, בועט בחסד, מכדרדר מצוין; ועל הדרך הוא תורם לבית״ר כבר 4 שערים, כשהוא מאיים באופן מתמיד בבעיטות מרחוק. ציפינו שטוואמסי יהיה טוב, כמו בנתניה, לא האמנו שעד כדי כך.
יצחקי ואלמוג כהן לקחו הימור אבל פגעו בול – כשבחרו להחזיר לארץ שחקן לא מאוד צעיר (30) אבל רעב ובשל, ועמוס בכישרון, והכי חשוב אחד שמכיר את הליגה היטב, ומכה את היריבות שבוע אחרי שבוע.
פטריק טוואמסי (צילום באדיבות בית"ר ירושלים האתר הרשמי)
מיירון ג'ורג': משתדל
מיירון ג'ורג' הוא חלוץ ליגה טוב.
האם הוא ה-חלוץ שיכול להוביל את בית״ר לאליפות? כנראה שלא.
האם הוא יכול להיות ה״שי הולצמן״ שעולה מהספסל ומכריע משחקים? בהחלט כן – עם הכח והעוצמה שהוא מוסיף. בהרכב הוא לא בדיוק משתלב בשיטת הלחץ, השחקנים לידו (מוזי, טוומאסי) לא מפסיקים לכבוש ואת שועה אי אפשר להוציא מההרכב.
יש לו כבר 3 שערים, אבל קינג ג׳ורג׳ לא יושב על כיסא המלך, אלא קצת נופל בין הכיסאות – מבין ה-6 הוא הזר שהייתי מחליף בחלוץ מהיר, טכני ואיכותי יותר, שילחץ ויתאים למשחק הצירופים, ויהיה כתובת תמיד למסירות של שועה ומיכה.
מיירון ג'ורג' (צילום באדיבות בית"ר ירושלים האתר הרשמי)
תגובות