דעה | ברוכה הבאה לליגה

כמה הפועל ירושלים היתה צריכה את המשחק מול מכבי פתח תקוה, וכמה האוהדים שלה היו זקוקים למנת החמצן הזו. שום דבר לא מובן מאליו בארצנו, בכדורגל הישראלי בכלל ובהפועל בפרט. פתאום גם לשחק מול קהל זה בגדר בונוס.

ואז מגיעה רביעייה – הראשונה מאז שבה הפועל לליגת העל במתכונתה הנוכחית – ואי אפשר שלא להתרגש מהעיניים הנוצצות ביציע, בעיקר של ילדים שטרם נולדו בקדנציה המופלאה ההיא בסוף הניינטיז עם אסי טובי, ויקטור פאצ'ה ושלומי דנינו. פתאום ביציע משתוקקים לראות את החמישי, שוכחים בן רגע שזו קבוצה שבכל ארבעת משחקיה הקודמים כבשה פעמיים. הזיכרון קצר בכדורגל, לטוב ולרע.

ולא שהיו בהתחלה סיבות לאופטימיות, כשמתן חוזז הצטרף לרשימת הפצועים הבלתי נגמרת ועדן שמיר כבר חגג שער יתרון לאורחת, אבל אמש כל הכוכבים הסתדרו בדיוק כירורגי עבור הפועל. יש כל כך הרבה דברים טובים לתעד, שהסדר כבר לא ממש חשוב.

למשל שער וירטואוזי ובישול חכם לאנדרו אידוקו. כל הפגרה שוברים את הראש כדי למצוא חלוץ 9 נורמלי שיידע לספק את הסחורה, ובסוף אתה מגלה שהוא מתחבא בכלל בנוער – סוג של גרסה אגרסיבית ובנויה לתלפיות של המאסטרו הבלתי נגמר סדריק דון, שמצדו חגג צמד לפנתיאון, שכל כך הגיע לו אחרי שבועות ארוכים של עבודה קשה וסיזיפית.

ומה עם ינאי דיסטלפלד, שנכנס קר בשלב מוקדם במקום חוזז, ולהט עם שני בישולים מבריקים וניהול משחק שאפשר להפועל לצאת קדימה ולאיים על השער בכמויות מסחריות? ברקע דיאלו הצדיק את המוניטין וליטרלי רקד סמבה, יונתן ליש ונועם מלמוד ניקו את הרחבה ביסודיות, עומר אגבדיש גילה אחריות יתר עם סרט הקפטן על הזרוע, מקסים גרצ'קין כיפר על טעות הבלהות מול ריינה ובישל את הראשון, ואפילו המנצח על הקונצרט, זיו אריה, סיים בשעה טובה את הסכסוך עם שחר פיבן. רספקט קולקטיבי.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מדקה לדקה אתה מרגיש את קורת הרוח במזרחי, איך כל המתח הקבוע שאוכל אותך מתחלף בידיעה שהניצחון מובטח, ועכשיו הזמן להביס. קוראים לזה הנאה צרופה, מצרך נדיר במשחקים אדומים, שמילא אתמול כל מדף ושורה בסופר של טדי. היינו כחולמים.

כאן המקום לציון לשבח עבור השופט אביב קליין, שבעונת בכורה בליגת העל ניהל את המשחק ביד רמה, לא התבייש לקחת החלטות קשות כמו ביטול שער שלא היה ושליפת אדום לשחקן ותיק כמו אייל גולסה. ובכלל, איפה תמצאו היום שופט ללא משוא פנים שלא חושש אפילו מאבי לוזון? כל הכבוד, אביב.

מה הלאה? כידוע, שום דבר אף פעם לא בא קל להפועל. לא ברור מתי איינאו פרדה ואופק ביטון ישובו לכשירות, שלא לדבר על אילוז' יאו, שבגלל שילוב מחריד של בקבוק שסטה ממסלולו, שופט ליצן (שבדיוק קיבל פרס בדמות משחק בין ארסנל לפריז סן ז'רמן בליגת האלופות לנוער) ודיין מנותק, ספג עונש חמור אפילו לשב"חים.

יחד עם זאת, שירה אדירה בנוסח 'יאללה הפועל', שעם שריקת הסיום טסה בקצב מסחרר מהיציע לשחקנים החוגגים על כר הדשא ובחזרה, הזכירה לרגע לכ-1,300 אמיצים שזכו לראות משחק ללא מגבלות המציאות, איזה כיף זה כדורגל וכמה גאווה טומנת בחובה קבוצת האוהדים.
וכשגם הנסיעה הארוכה הביתה למרכז עטופה בשמחה מצטברת של שלושה דורות אדומים מאושרים, ששילבה שירי עידוד ומשחקי מילים משעשעים בנוסח 'נתנו פור לליגה', בהחלט אפשר להביט קדימה בתקווה לעתיד טוב יותר. ברוכה הבאה לליגת העל הפועל! שנה טובה ושקטה לכולנו.

משפט לסיום – ברכה, הצלחה והצדעה לאלוף ליאור קאסה, שבזמן שהפועל רקדה על המגרש בירושלים עלה לשחק מול יובנטוס האלמונית.