דעה | יהי זכרך – מהפכה

עוד במהלך המחצית הראשונה של המשחק של הפועל ירושלים מול הפועל חדרה התחילו מלמולים, מבטים תוהים, חלקם מושפלים. "הירש. שמעת?". באותם רגעים, למרות שהיה עידוד מסיבי מהאזור של הבריגדה, ועל אף שהייתי די מרוצה מצורת המשחק של הפועל ששיחקה הרבה יותר מאורגן, אחראי, עם מעברים טובים לכיוון השער של חדרה ופספסה שניים שלושה שערים "בטוחים" – מבחינתי הכל נגמר. לא היה טעם להמשיך.
עליתי במעלה המדרגות, פגשתי אוהד שאני סומך על המידע שהוא מקבל והוא השפיל את המבט ובעיניים דומעות והנהן. "כן, הירש. זהו". אז המשחק הסתיים בתיקו אבל זה הפך להיות מאוד שולי לנוכח החדשות המרות.
יש דברים שהם מעבר לקבוצת כדורגל, לשגרה שלנו. לעיתים זה מצב מסוים אבל במקרה הזה מדובר בבחור צעיר, אוהד הקבוצה שנלחם על חופש, שמחה, אהבה ואמת והיה נר לרגלי אנשים רבים, והוא רק בן 23. הסיפור של הירש ומשפחתו המיוחדת חצה יבשות, קבוצות כדורגל מכל העולם, מגזרים, עדות, דתות. איכשהו זה נגע בכולם.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

היתה שם אמת פשוטה שהיא הרבה יותר מהסיסמא: 'bring hersh home'. הירש הוא סמל שאוסף לתוכו את מהות אוהדי קבוצת הכדורגל הפועל ירושלים, את ערכי הקבוצה עצמה, את רוח הישראליות, את המוסר האוניברסלי.
זה אולי נשמע קלישאתי, אבל זה ממש ככה. אתמול הלכתי עם הבן שלי להיפרד מהירש, ולהיות לצד משפחתו ביחד עם ההמון שהגיע. כבר בדרך לבית העלמין התבהרה לי התמונה. מבין אלפי האנשים שהלכו שם ראיתי שחקני כדורסל, חרדים, בנות אולפנה, חיילות וחיילים, אוהדי הפועל, חילונים, חרד"לים, כאלה שתומכים בהוא ובזה, מבוגרים, זקנים, צעירים, נערים, ילדים, ראיתי זר מהאולטראס של הפועל תל אביב (שהם לא בדיוק אוהבי הפועל ירושלים בכדורסל) וכמובן עוד כאלה שאנחנו כבני אדם נוהגים לשים בתוך תבנית. הם עמדו שם בכו חרישית, מלמלו פסוק וניגון והביטו אל עבר המשפחה ואל השמיים.
כן, הירש הצליח לרגע להפוך את ירושלים לעיר שחוברה לה יחדיו ואולי את העם כולו לעם שחובר לו יחדיו. שותק, עצוב, מתוסכל, שבור, אבל עומד יחד ונושא עימו ערכים של אהבה, אחווה, שלום ורעות ואמת – בדיוק כמו הירש.
כי נאמר כבר כמעט הכל עליו, אבל מסתבר שיש עוד (ועוד), כי הוא אהב את הפועל ירושלים בגלל מה שהיא מייצגת, הערכים שלה, הקהילתיות, סמל לסובלנות.
ממך הירש למדתי המון למרות שלא הכרנו. אני יודע שהסוף הוא עצוב ומר, אבל נושא איתו תקווה של אמת. להיות אנשים טובים יותר – במגרש ובבית. להיות קהילה ששמה בשער אחד את רוח הניצחון עם ערכים מוסריים חשובים. להיות לשנה אחת הפועל "הירש" ירושלים, וכמו שאביך היקר אמר – יהיה זכרך – מהפכה.