רוח חיובית נושבת ברחובות בית וגן טרום פתיחת העונה הנוכחית. הרוח הזו, שחתומים עליה הצמד אלמוג כהן את ברק יצחקי, היא זו שמביאה את האוהדים להפוך את היציע המזרחי לסולד-אווט. הרוח הזו היא תוצאה של בנייה נכונה, חכמה ומושכלת של הסגל, דבר שאינו מובן מאליו בבית״ר ירושלים מאז ומעולם, הרוח הזו היא רוח של תקווה והיא זו שהביאה גם את הניצחון הנהדר בדרבי.
רוצים להישאר מעודכנים?
מבחינה מקצועית, נראה שההגנה זוכה ליציבות עם הבלם הצרפתי ז'אן מרסלין, אבל ליצחקי עדיין קיים האתגר להחליט את מי לצוות לצד הצרפתי המוכשר. גיל כהן מוכשר ויציב עד כה, ואורי דהן נדרש להוכיח את מקומו – כך יכולה להתפתח תחרות בריאה בעמדת הבלם. עם זאת, צריך לזכור שזוהר זסנו עדיין לא הוכיח שהוא ראוי למקום קבוע בהרכב ונדמה שהדבר הוא תוצאה של הכרח ומחסור, יותר מאשר יכולת יוצאת דופן. עוברים לקישור, ושם הדאגה מרובה. אם אכן סורו נפצע באופן חמור, אזי שמדובר באבידר קשה לבית״ר. סורו הוא החוליה היציבה ביותר בקישור, שחקן שמשנה משחקים ומעלה את הרמה של הקבוצה כולה, אך חשוב מכך – אין לו תחליף אמיתי בסגל. ירין לוי מוכשר, אבל אם סורו נפצע בפציעה קשה – בית״ר תהיה חייבת לבצע רכש בעמדה הזו, גם אם לא תוכנן כך מלכתחילה. זה מגיע ליצחקי וכהן, ומגיע לאוהדים שרוכשים מנויים ללא היסוס. מבחינה התקפית, בית״ר נראית נהדר ונותר רק לקוות לכדורגל תוסס והתקפי, שיצבע את טדי בגוונים שהוא ראוי לו. ועדיין, למרות הכל, אסור לשכוח את ההפסד לאשדוד ואסור להתבשם מניצחון בדרבי, מתוק ככל שיהיה – הדרך עוד ארוכה.
תגובות