בניה לטווח רחוק לוקחת זמן, בעיקר כשמדובר על שינויים מהותיים, בנייה מהיסוד, כך אומרים. למרות זאת, עושה רושם כי הנהלת הפועל בונה תשתיתית את שדרת הניהול בה, יותר מאשר את הקבוצה עצמה. הרבה מאוד דובר על הכיסים המאוד (אבל מאוד) עמוקים של מתן אדלסון, אך עד השבוע נראה היה כי הנהלת המועדון ומקבלי ההחלטות לא מצליחים להבין כיצד בונים קבוצה ששואפת להגיע ליורוליג.
הפערים הללו באים לידי ביטוי בבניית הסגל ובאופן התנהלות השמירה על העוגנים המרכזיים – הארכת החוזה של ספידי סמית׳ בעיניי היתה מתבקשת, אבל הדרך בה הציגו את ההישארות שלו, למרות שהוצעו לו חוזים גבוהים מאוד ברוסיה ובטורקיה, לא מתכתבת עם היכולות הכספיות של הקבוצה. האובדן של ליוואי רנדולף הוא מכה אמיתית, תדמיתית ומקצועית, על אחת כמה וכמה כשמדובר על מעברו המסתמן למכבי תל אביב.
מקבוצה ששואפת לזכות ביורוקאפ מצופה לנסות ולהחתים שחקנים (ומאמנים) שוברי שוויון, בכדי לייצר מומנטום, להראות רצינות (כדוגמת פרטיזן בלגרד שהצליחה להחתים את פאנטר ולידיי עוד כששיחקה ביורוקאפ). רוב השמות שעלו באחרונה כמועמדים, כולל הסנטר החדש אוסטין וויילי (שהגיע בכסף גדול), הם שחקנים טובים, אבל לא כאלו שיתנו לקבוצה את האקסטרה כישרון שנדרש לזכייה ביורוקאפ.
רוצים להישאר מעודכנים?
עצתי המרכזית למקבלי ההחלטות היא להשתמש בכריס ג׳ונסון כסמול פורוורד בעונה הנוכחית (ובכך להביא לידי ביטוי את הפיזיות שלו לעמדה) על פני השימוש בו כסטרץ׳ פור. לעמדה זו, הייתי שמח להחתים שחקן עם קליעה וראיית משחק כדוגמת לוק סיקמה. כגיבוי לקרינגטון (ובתקווה שהעונה יירשם כישראלי כחול לבן), קייל גאי או סאסו סאלין יכולים לתת מענה נהדר.
עמדת הסנטר, אולי העמדה החשובה בכדורסל (למעט הרכז), תהיה קריטית להצלחה של הקבוצה באירופה. יש לקוות שוויילי ייכנס היטב לנעליים הגדולות של זאק הנקינס.
באשר ליונתן אלון, אני מאמין שאין מדובר בהחתמה אופטימלית, אולם יש שתי נקודות שיכולות להפוך את ההחתמה הזו לחכמה וצודקת: הראשונה, מדובר במאמן שמאמין בסגל הישראלי שלו. כולי תקווה שנמרוד לוי ויובל זוסמן ימשיכו בגרף העלייה שלהם תחתיו, ואני מאמין שנועם דוברת, אור קורנליוס וגבי צ׳אצ׳אשווילי ידעו להיות רלוונטיים גם ביורוקאפ בזכות האמונה שלו בסגל הישראלי. הנקודה השנייה, היא היכרותו עם המערכת והמעטפת שנבנתה יחד עם דן שמיר, לה פוטנציאל ענק. שתהיה עונת מלפפונים מוצלחת.
תגובות