דעה | פגיעה תדמיתית

עונת הכדורסל הסתיימה עבור הפועל ירושלים לפני כשבועיים, אבל רק השבוע התחילו לזוז דברים וכפי הנראה, אנחנו הולכים לקיץ מאוד לא פשוט.

עזיבתו הצפויה של ליוואי רנדולף, קפטן הקבוצה, זה שרץ עם דגל ישראל אחרי הניצחון בסדרה מול א.א.ק אתונה בשנה שעברה, דווקא למכבי תל אביב מהווה מכה כואבת מאוד לאוהדים, ועוד יותר מכך למועדון.

גם אם מקצועית, יהיה אפשר להביא שחקן ברמתו או קרוב לכך, על אף שגם פה מדובר בסימן שאלה גדול לנוכח האפשרות להנחית זרים איכותיים בגלל המצב הביטחוני, לבטח מדובר במכה תדמיתית לא פשוטה. זה מחזיר אותנו לימים בהם מכבי היתה חוטפת להפועל את שחקניה המובילים, ומספיק להיזכר בדוגמאות כמו טרנס מוריס או וויל סולומון כדי להבין את הסיטואציה המעצבנת. אם באותם ימים הדברים עוד היו כואבים, אבל מובנים לנוכח הפערים הכלכליים בין המועדונים, כעת, כאשר הבעלים הוא מתן אדלסון שיכולותיו הפיננסיות ידועות לכל, שמצהיר בריש גלי שהוא מכוון ליורוליג ואף להחתים שחקנים משמעותיים כולל כאלה ממכבי – הדברים מרתיחים.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מתברר שיש פער בין השיח על הכוונות הגבוהות לבין העשייה בפועל. לאבד את כוכב הקבוצה, הקפטן שלה, ליריבה המושבעת – זה בלתי מתקבל על הדעת. אם רנדולף עוד היה עושה את המעבר לקבוצת יורוליג מחו"ל, זה היה מתקבל עוד, אבל מעבר למכבי זה פשוט יותר מדי עבור האוהדים (וגם עבור המועדון לטעמי).

אם נותר עוד סיכוי כלשהו להשאיר את רנדולף באדום, על אדלסון לעשות מאמצים כבירים כדי למצות אותם, אחרת הוא מקבל פה מכה לא רק תדמיתית, אלא גם פגיעה באמון האוהדים שרוצים כיסוי להצהרות.

בעניין אחר. כמה שעות לפני תום משחק הדרבי בגמר הפלייאוף, התבשרנו שהפועל חוזרת ליורוקאפ לאחר שש עונות. באיחור של שנה, מתן אדלסון וגל מקבל קיבלו את ההחלטה הנכונה. אם הפועל באמת שואפת להיות ביורוליג היא היתה חייבת לחזור לשם, אבל מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא. קל זה לא יהיה, ממבט על רשימת הקבוצות אפשר לראות שגם ולנסיה החזקה שם וכמובן הפועל ת"א של עופר ינאי השאפתן, אבל אם היא רוצה להגיע למפעל הבכיר באירופה היא תצטרך להרכיב קבוצה חזקה במיוחד כדי לעמוד במשימה הלא פשוטה הצפויה לה.