בשבוע שעבר התפרסם ממש במדור הזה, מאמר דעה, שעורר תגובות רבות בין אוהדנו, שגרס שבניגוד לטענות שלנו, הרי ההגמוניה בעיר נותרה צהובה וזאת בגלל מספר האוהדים שמגיע למשחקי החוץ והבית של בית"ר לעומת כמות הקהל שמגיעה למשחקים שלנו.
ראשית, אין שום ויכוח שיש רוב גדול לאוהדי בית"ר – בירושלים ובשאר המקומות בארץ. בית"ר, לדעתי כבר הרבה פחות מייצגת את האוהד הירושלמי – הבית"רי הטיפוסי, זה שהיה קודם כל פטריוט ירושלמי, עם רוב די ברור למוצא מזרחי אבל גם לא מעט אשכנזים, וימני מתון אבל לא גזען. זכורים לי הימים של משחקי הדרבי בימק"א בהם נכנסנו זה לצד זה – אוהדי הפועל ובית"ר תוך כדי עקיצות הדדיות, אבל רחוק מאלימות והקללות המכוערות שנהוגות היום. אם הייתי אוהד בית"ר הרי שהייתי מתגעגע לימים שבהם בית"ר יצגה באותנטיות את ירושלים ואת אוהדיה המקומיים ולא את חולון וסביבתה. הימים בהם בית"ר התגאתה בלאומיות ולא בלאומנות, והגזענות, גם אם היתה, הוצנעה ולא הוצגה כדבר החשוב ביותר.
רוצים להישאר מעודכנים?
אך כיוון שאני אוהד הפועל גאה אין לי אלא להשתתף בצערם. בניגוד לכתוב במאמר, הרי כאוהד הפועל אני מודע לחלוטין לדומיננטיות הצהובה בעיר ולא נראה לי שיש אוהד אדום שמתווכח על הנושא.
אנחנו קבוצה צנועה וקטנה, אנחנו מעריכים את מה שיש לנו, במיוחד לאחר שכמעט ואיבדנו את הקבוצה לגמרי. יחד עם הצניעות והענווה, הרי שאנחנו גאים במה שהשגנו בתקופה קצרה כל כך.
לא הרבה שהאמינו שלפני מספר שנים, כשהתאחדנו שוב להיות הפועל ירושלים אחת, שמספר עונות לאחר האיחוד נצליח לסיים עונה שניה ברציפות לפני היריבה העירונית, ושנהיה טובים מהם ברוב קבוצות הילדים הנוער והנשים, וגולת הכותרת – ניצחון בשני משחקי דרבי, כשבאחד מהם ננחיל להם תבוסה כואבת. עבורנו זה חלום מתוק שאנחנו לא רוצים להתעורר ממנו, ואילו עבור אוהדי בית"ר שרגילים לזלזל בנו ולא לספור אותנו, ברור שזה חלום בלהות. אז אני פה כדי לומר לאוהדי בית"ר: אנחנו פה בשביל להישאר. אמנם מספרנו לא גדול מספיק ויש עוד הרבה עבודה לעשות בנושא, אבל אנחנו לא הולכים לשום מקום.
נישאר כדי להילחם על ההגמוניה המקצועית בעיר, ונדאג שהמשחקים החשובים ביותר לאוהד בית"ר בכל עונה, יהיה משחקי הדרבי אליהם תגיעו בדאגה וחשש אמיתי. אז תמשיכו להתגאות במספרי הקהל שלכם ויש לכם על מה, אבל קהל הוא לא המדד היחיד להצלחה, ולאורך זמן אפילו לא להגמוניה, כפי שאנחנו מקווים שתלמדו בעתיד.
נאור
איזה פוסט מביך של אוהד אדום ממורמר, תגיד לי כותב יקר, איזה מלחמה מקצועית אתם יכולים לעשות? בשביל ארון תארים כמו שלנו אתם צריכים לאכול הרבה בוטנים עם חילבה, על מה אתה מדבר? נכון סיימתם מעלינו נו ו…? ניצחתם פעם ראשונה 2 דרבים בעונה מרז 88 נו ו? תנחת תנחת.
ירושלמי אדום
נכון, לבית"ר יש יותר תארים. ויותר קהל. אבל מי המועדון עם ההתנההלות היותר בריאה? מי משקיע יותר בנוער? איפה יש המשכיות למאמן וצוות מקצועי? אצלנו. אתם בית"ר בגלל הלה פאמיליה המפגרים שלכם תמשיכו למשוך כל מיני אברמובים וגאידמקים ואבוקסיסים. ובוא נראה עוד 10 שנים מי תהיה קבוצת תחתית ומי תמשיך להתקדם.
אריק
הבעיה של ביתר זה שהפועל בעליה והיא בירידה. בעוד שנה – שנתיים יגיע גם המשקיע הגדול (כמו שהגיע בכדורסל, והגיע לקבוצת אוהדים אחרת מת״א בסל) ואז יגיעו גם ההשגים, וזה הזרז הכי גדול בהגדלת כמות האוהדים. בכלל המתחם הזה של ארנה – טדי, רואה בשבוע את רגיל בעיקר אוהדים אדומים, וצהובים שחורים באים אולי ביותר כמות אבל פחות פעמים. הגמוניה לא נקנת במשחק דרבי אחד או עשר אבל הדרך של הפועל נכונה ושל ביתר ממש לא.
יצחק
העיר אדומה עד להודעה חדשה! תודה.
איתן
בשביל שההגמוניה תהיה אצלכם אולי בעוד 10 שנים אם תזכו בתואר אחד לפחות, בינתיים עם כל זה אתם קבוצה משעממת ללא שום ברק במשחק שלכם אולי יעילות שמביאה ניצחונות פה ושם עם מש0חק טקטי משעמם
אבי
ילה הפועל
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
קקמונים חבורה של קפלנים ארורים
חיים
אחלה הפועל גם אני הותיק אבוא ואמלא את האצטדיון רק אל תשחקו בשבת
מגוחך
יש רק קבוצה אחת בירושלים, מספיק עם השטויות וההמצאות. בשביל 50 חבר'ה שרוצים להתרפק על נוסטלגיה משנות ה-70 של קבוצת אמצע טבלה ומטה- שיצפו ביוטיוב.
אין הפועל בירושלים כבר 48 שנה וכל פעם שאיזה "אוהד" זניח יכתוב טור צריך לפרסם?
יאללה, יש לבית"ר להתכונן לעונה הבאה, תנו כז בסיקור של הקבוצה!
אבי
אני מאוד מרוצה מהפועל ירושלים בשנתים האחרונות אני יותר טובים מביתר עם כל הכבוד לביתר קהל לא מודד הגמוניה אלא תוצאות
ש
ההוא שדיבר על להשקיע כסף בחינוך לנוער קודם שההתאחדות לא תקנוס אותנו על כל דבר בגלל אפליה שמאלנית ואז אולי יהיה לנו כסף לנוער
ירושלמי אדום
כתבת יפה – יש לנו צניעות וענווה, אנחנו אומרים תודה על כל ההישגים המדהימים עד היום, על איך שקמנו מהמתים ועל היותנו הקבוצה שחוברה לה יחדיו בעיר שחוברה לה יחדיו. אומרים תודה על ההישגים בנוער ובנשים, ואומרים תודה על כל ניצחון בדרבי וכל פעם שאנחנו מעל בית"ר בליגה.
אמן שבית"ר תחזור להיות היריבה הירושלמית ההגונה והאידיאולוגית שתמיד היתה. היום היא צל חיוור – וגזען – של מה שהיתה בעבר. ארון הגביעים מרשים, אבל קשה לראות איך מתווסף לו משהו בקרוב