הגיע הזמן לסכם עונה, שהתחילה עם יוסי אבוקסיס על הקווים, ועם לא מעט ציפיות, המשיכה עם כדורגל רע (באמת, כל כך רע שבשלב מסוים הרעתי לקהל על האיפוק), וקיבלה טוויסט משוגע עם הנטישה של אבוקסיס, והקאמבק המדהים של ברק יצחקי. מי שחזר מהגלות, הביא קצת מהמכביזם שספג בקרית שלום, והפך את בית״ר לקבוצה מנצחת וחדורת מטרה. היו גם נפילות, כמו בדרבי, אבל אפשר להבין את נפילת המתח. יצחקי השאיר את בית״ר בצורה מרשימה, הוא הוציא אותה מהשאול, כי מעבר לעובדה שהיא נשארה בליגה, היא הצליחה סוף סוף לחייך, לשחק כדורגל, לענג את הקהל, ובתוך כל זה – כמו סדרת מתח אמיתית, להשאיר טעם של עוד לעונה הבאה.
ואכן, אי אפשר היה לכתוב תסריט יותר הזוי לעונה שהיתה, אבל כמו בטלנובלה הכי מופרכת שתעלו על הדעת – הקלישאה אומרת שבית״ר היא טלנובלה ירושלמית בפני עצמה – זה הסתיים כמובן בהפי הנד.
כיף שנגמרה העונה בצורה הזו, וכיף שנגמרה בכלל. כי אחרי הכל זו היתה עונה מסויטת, שבה כולם כיוונו נגד בית״ר, בית הדין, טדי, אבוקסיס, ועכשיו צריך לנוח רגע, לעכל, ולבנות מחדש.
רוצים להישאר מעודכנים?
בית״ר הציגה ניצוצות בחודשים האחרונים של העונה, וסיפקה ״משחק זהב״ אחד, כזה שיזכרו גם עוד 30 שנה. ה-5:0 המהדהד בבלומפילד לא נספר כתואר, אבל הוא שווה קרדיט גדול מאוד ליצחקי בקרב האוהדים.
ועדיין – זו היתה העונה הרביעית ברציפות שבית״ר מסיימת בפלייאוף התחתון, והגיע הזמן לעשות חושבים בבית וגן.
בואו נגיד את האמת. אוהדי בית״ר עברו מהפך חשיבתי. הם לא מצפים לאליפות. הם רוצים קבוצה גאה, לוחמת, שיורקת דם על המגרש, רצה בצמרת, מפריעה לקבוצות הגדולות, מרגשת בפני עצמה, משחקת כדורגל חיובי. כשבית״ר תעלה על הגל ותצליח, עם האנרגיות המחודשות שהביא יצחקי, העונה הבאה יכולה לממש את הפוטנציאל שגלום בקבוצה ולהביא להישגים אמיתיים.
מבחינתי, עונה שבית״ר משחקת תפקיד בצמרת, מספקת כמה משחקים גדולים, מייצרת דור אוהדים, זו עונה מוצלחת. אפילו יותר מעונה מדשדשת שמסתיימת בגביע – כמו בעונה הקודמת.
האוהדים גם ריאליסטיים יותר, שכלתניים יותר, ועם כל הרגש לבית״ר הם מבינים שבלי חיזוק רציני, ובהנחה שירדן שועה לא יישאר פה, יהיה קשה להעמיד קבוצה לצמרת. הם רוצים לראות שחקן בית כמו עדי יונה תוקע יתד במועדון, למרות החיזורים מאריות הליגה.
הם ירצו לראות רכש שיגיע בקיץ ויחזק את הקבוצה באמת, לא למראית עין. יונתן כהן או דן ביטון יכולים לפרוח בבית״ר, הייתי רוצה לראות דווקא את האחרון מגיע, רעב יותר ומתאים לסגנון.
בגזרת הבלמים, אוראל דגני, אדי גוטליב, וכנראה גם אורי דהאן לא ימשיכו, והלוואי שינחיתו במקומם בלם תותח וטוב אחד, שיישאר איתנו שנים, ולא עוד בלם בינוני. יש הרבה מאוד זמן, והעבודה רבה, בהצלחה.
תגובות