קשה להפריז בעוצמת השמחה, עד כדי כך שגם לנוכח ההתבזות של בית"ר בדרבי, וזו היתה חתיכת התבזות, קולות הצהלה והשמחה ביציעים הצהובים נשמעו עד שער 5 בבלומפילד. והאמת? הפועל ירושלים אמנם טובה ויציבה מבית"ר העונה, אבל ההגמוניה לא השתנתה – ירושלים עדיין צהובה, בית"ר היא עדיין המועדון הגדול בעיר, אז אם יורשה לי – תחגגו, תהנו, תתבשמו. ריח הפסגות יעבור מהר, את טעם הניצחון הענק בבלומפילד, והסיומת הכה מתוקה לעונה כה מאכזבת, לא נשכח לאורך כל ימי חיינו. אנחנו נהנינו יותר.
ואחרי החגיגות צריך להגיד את האמת הפשוטה על מה שקרה על הדשא: השחקנים שלובשים את החולצה הצהובה-שחורה העונה פשוט לא ראויים לכך. נכון, היו טלטלות. נכון, החיזוק מיאן להגיע. נכון, בלי הפחתות הנקודות בית"ר היתה במקום אחר. אבל כל הסיבות והתירוצים לא יכסו על החולשה המקצועית, הפיזית והמנטלית של רוב השחקנים העונה.
אולי ההפסד הזה, שלא לומר תבוסה, ימנע אמירות רהב חלולות וריקות מתוכן על שחקנים שספק אם מקומם בליגת העל. לקראת העונה הבאה, טוב יעשו ברק אברמוב, אלמוג כהן וברק יצחקי אם יחזקו את הקבוצה משמעותית ויכוונו לצמרת. למעשה, חוץ מסילבה, סורו, יונה, מיכה, ג'ורג' ואולי מורוזוב וגלאבוב, אפשר להחליף את כל יתר הסגל.
צריך גם לקבל, בכניעה, את העזיבה הצפויה של שועה ולחפש מחליף ראוי, דוגמת סתיו טוריאל או כוכב זר. בית"ר צריכה לשאוף לפלייאוף העליון, לכל הפחות. לקהל שלה מגיע קבוצה טובה הרבה יותר.
תגובות