איש לא באמת הופתע, לאף אוהד אדום לא היה ספק, ובהפועל ירושלים המתינו בסבלנות לחגיגות ה-200 משחקים שלו על הקווים כדי להכריז רשמית: זיו אריה חתם על חוזה חדש בהפועל ירושלים וידריך את הקבוצה גם בעונה הבאה, שתהיה השישית שלו ברציפות.
האירוע הושק באמצעות קליפ חביב כהומאז' לסופרנוס, פלוס אזכור הרקורד המרשים של אריה, במסגרתו החזיר את הקבוצה לליגת העל אחרי למעלה משני עשורים וקידם עשרות צעירים שהפכו לשחקנים משמעותיים בקבוצה הבוגרת. כך חגגו האדומים את בשורת הקדנציה הארוכה ביותר של מאמן כלשהו בתולדות המועדון, בדרכו הבטוחה להפוך לאלכס פרגוסון הישראלי.
אז איך אוכלים את הידיעה האדומה והמרעישה הזו? נכון ששמי נקשר בשנים האחרונות כמי שמנסה לחפש בקביעות את האריה מבעד לסורג, או אם תרצו מתחת לשטיח, אבל אפתיע אתכם: אני מאושר שזיו ממשיך בהפועל.
רוצים להישאר מעודכנים?
אפשר להתווכח על החילופים המאוחרים, הנעת הכדור הבלתי נסבלת באזורים מסוכנים שלא לצורך, ניהול המשחק הבעייתי, ייבוש הכובשים מיד אחרי שהגיעו לשיא וכמובן האשראי הבלתי נגמר לתומר אלטמן – אבל על התוצאות במגרש ועל הדרך של הפועל איתו אין עוררין.
נועם מלמוד, איינאו פרדה, ליאור קאסה, עומר אגבדיש ואשטה אווקה הם רק חלק מרשימה ארוכה של ילדים אדומים מבטן ומלידה, שהפכו תחת זיו אריה לשחקני ליגת על לגיטימיים, חלקם זכו לחיזורים מצד הגדולות והשיא היה כמובן במאבק הדו-ראשי על שירותיו של קאסה, שנמכר למכבי חיפה תמורת 1.1 מיליון יורו. על מה שעשו (ובעיקר לא עשו) עם הסכום הזה אפשר בהחלט להלין, אך התלונות הן אך ורק לקודקודים ולא לקואץ'.
עובדתית, הפועל פתחה את העונה הנוכחית בצורה קטסטרופלית ובמשך שבועות ארוכים היתה קבורה עמוק במקום האחרון. כשכולם היו בטוחים שנשירה ללאומית היא רק עניין של זמן, הגיע רצף של חמישה משחקים ללא הפסד שהוציא את הקבוצה מהבוץ. כשהעניינים שוב החלו להסתבך, הגיעה עוד סדרה משובחת בה צברה הפועל 11 נקודות מ-15 אפשריות, כולל המהפכים המטריפים והבלתי נשכחים בדרבי ומול הפועל חיפה, בתצוגות תכלית שכל כולן אופי והקרבה.
בסוף שנות ה-90 העליזות היו להפועל ירושלים מספר עונות בלתי נשכחות בליגה הבכירה, בכלל זה הניצחון הגדול 2:3 על מכבי תל אביב עם זינוק הדג הבלתי נשכח של ויקטור פאצ'ה וההעפלה לגמר הגביע מול מכבי חיפה עם רבבה אדומה באצטדיון רמת גן. מאז, איבדה לחלוטין את צביונה וזהותה. בהמשך שבה להרים ראש בזכות המיזם המופלא של הפועל קטמון, אבל השם עדיין היה חסר.
לאחר 21 שנים של הידרדרות כואבת במורד הליגות מסאסי ועד יונה, כולל מאבק משפטי, פירוק והתאדות כללית ממפת הכדורגל הישראלי, הפועל ירושלים המקורית שבה בגאון בשנים האחרונות לקדמת הבמה, הפכה לחלק טבעי בנוף של ליגת העל ומסבה גאווה רבה ומחודשת לאוהדיה.
על כל הטוב הזה, מגיע למנצח על התזמורת האדומה, שמתאים למועדון כמו כפפה ליד, להמשיך בדרך היפה בה החל בהפועל. רק לחשוב קצת יותר התקפה – ואנחנו על הגל. בהצלחה.
תגובות