שלושת המשחקים האחרונים הזכירו לנו את הקבוצה המלהיבה של הסיבוב הראשון מהעונה שעברה.
הוכחנו לכולם שיש לנו הרבה כישרון בקבוצה ולא רק משמעת טקטית ואופי. הסבלנות השתלמה ואנחנו קוצרים את פירותיה.
אין מה להתרגש מזיו אריה והדינמיקה שלו עם שחקניו, גם אם זה לא נראה טוב בעיני פרשנים. אני אוהב את הטירוף הזה וגם מתן חוזז שספג השתוללות בשידור חי, רק ילמד מהעניין. אני שמח שהוכיח בגרות ומשמעת עצמית ולא ענה למאמן. זיו מצידו, הוכיח שאין לו פחד מכוכבי הקבוצה, ומי שמפר את ההוראות זוכה לנזיפות.
אם היה צדק בכדורגל היינו ברבע גמר גביע המדינה ועם חצי רגל בפלייאוף העליון. לצערי, יש סיכוי שאת מקומנו בשש הגדולות תתפוס הקבוצה הבזויה מסכנין. קבוצה שבעבר הרחוק היתה דוגמה לדו קיום, והיום, בתהליך ארוך של שנים, הפכה לדוגמה לכל מה שרע ביחסי ערבים-יהודים, אולי המימון הכספי ארוך השנים ממדינת אויב כמו קטאר הפך אותה לכזאת, ואולי זאת האמת הכואבת וכך מרגישים אוהדיה כלפי המדינה בה הם חיים. כיוון שמדובר בטור בנושא ספורט וכדורגל, לא אכנס לסיבות, אלא אסתפק בהצדעה לכדורגלן הפועל חדרה מנשה זלקה, על תרומתו הנדירה ככדורגלן לביטחון ישראל.
כולי תקווה שהתאחדות הכדורגל אשר ידה קלה בעונשים על פירוטכניקה ושאר זוטות, תדע להעניש בחומרה את בני סכנין, כולל הפחתת נקודות, כשכניסה במקומה של קבוצה אחרת לפלייאוף העליון תתקבל בשמחה וללא שום רגשות אשם.
הייתי מגדיל, עושה ודורש שניגון ההמנון יהפוך למנדטורי לפחות עד סיום העונה הנוכחית. אין בכך שום אקט פוליטי, בדיוק כמו שאין שום דבר פוליטי בהכנסת דגלי ישראל ליציע על ידי אוהדים או למסך על ידי ערוץ הספורט. ניגון ההמנון הינו דבר קבוע ומקובל בכל ענפי הספורט. בארצות הברית למשל, כל משחק, בכל ענף מקצועני מתנגן ההמנון ולפעמים גם שני המנונים במידה ומשחקת קבוצה מקנדה – ואין איש שחושב שיש בכך התרסה כלפי מגזר מסוים. במידה ולא תוחלט החלטה גורפת שכזאת על ידי ההתאחדות או מי שאחראי לעניין, הייתי מציע לקברניטי קבוצתנו להצטרף לחלק מהקבוצות שכבר עושות כך ולהוסיף את ההמנון בתחילת כל משחק. רבים מידי מאוהדנו הקריבו את חייהם מאז ה-7 באוקטובר, ומגיע להם הכבוד שמסמל ההמנון של המדינה לה הקריבו את חייהם. בטוחני שלא תהיה שום התנגדות לצעד מתבקש שכזה. בסופה של העונה, הנושא יחזור לדיון, ואם עד אז דברים יירגעו ורוב הקבוצות יחליטו שלא להמשיך בכך עונה הבאה, נוכל גם אנחנו להפסיק.
אך עד שנגיע לימים רגועים אלו, כולי תקווה שנהנה להצטרף לשירת ההמנון במשחקי הבית המעטים שנותרו לנו, בתקווה שבאחד מהם נארח את בית"ר לדרבי שיכול, כפי שנראה היום, להכריע את גורלה. משחק כזה, אם יהיה, שווה לנו עונה שלמה.
תגובות