התקופה הקשה שעוברת על מדינת ישראל נותנת את אותתויה גם בספורט המקצועני. חוסר הוודאות במציאות המשתנה מקשה מאוד את התכנון הנדרש עבור קבוצה מקצוענית, שצריכה להתאמן בכל יום, כמה סוגי אימונים.
בבוקר ה-7/10, עת חלפו 10 הדקות מהאזעקה הראשונה, נסעתי לאסוף את שחקניות הרכש שלנו מביתן בירושלים, לבלות עם משפחתי בחגיגת יום הולדת של אחד האחיינים.
באותה העת היו כאן 2 שחקניות אמריקאיות ושחקנית 1 ממונטנגרו. כצפוי, האזעקה תפסה גם אותן לא מוכנות וחשבתי שעדיף שיהיו לידנו, למקרה שזה יתברר כאירוע חריג אבל לא כל כך טראומתי, כמו שהפך להיות. יחד עם החדשות הנוראיות שהחלו לזרום, ביקשתי מהן שיבררו עם השגרירות של מדינתן אם יש טיסות החוזרות לארצן. למזלנו, מצאנו טיסות כאלו באמצע הלילה וכולן שבו לביתן.
במהלך התקופה הראשונה, שחוסר הוודאות שלט כאן ביד רמה, ניסינו להבין מי מהן רוצה ומוכנה לחזור, מתוך תקווה שהליגה כן תתקיים, כחלק מ"שיגרה" שניסינו לחזור אליה. חלקן היו מוכנות לחזור וחלקן העדיפו שלא.
הליגה חזרה ב-20.11 ללא שחקניות רכש. המצב הזה העמיד במצב שהיינו חייבות לשחרר חלק מהשחקניות לעבודה במדינה אחרת. התחלנו מיד במלאכת איתור ומציאת השחקניות המתאימות לנו. פנינו לסוכני שחקניות מכל העולם, כצפוי, הרוב העדיפו לא לבוא, אולם, המיעוט לא היו מעטות.
בישראל נהוג להעזר בשחקניות ממוצא אמריקאי, אני לא יודע אם זה רק בגלל רמתן, או תפיסת העולם של המאמנים או ההקלות במס שהיו נהוגות עד לעונה שעברה. בפועל, מעט מאוד שחקניות אמריקאיות היו פתוחות לשמוע על האפשרות להגיע לכאן. התמונות והחדשות עשו את שלהם. החלטנו לשנות כיוון ולחפש שחקניות מאזורים אחרים. ושמחנו לגלות שיש מספר לא מבוטל של שחקניות שמבינות את הסיטואציה, שמבינות שהמלחמה לא כאן בירושלים, אלא "רק" 3 שעות מכאן (דרומה או צפונה). הצלחנו למצוא 2 שחקניות מוכשרות, עם רקע מרשים, האחת, רנטה ברז'ינובה, פורוורדית נבחרת צ'כיה, אשר היתה כאן ב-7/10, כשחקנית אליצור רמלה וחוותה את הימים הראשונים של המלחמה בארץ, היא עזרה לנו לשכנע את חברתה, יוליה דרופ, רכזת נבחרת פולין להגיע גם כן.
תוך כדי הבניה החדשה של הקבוצה, הסכימה להגיע אלינו השחקנית טליה סירני. טליה, קנדית עם דרכון ישראלי (אביה נולד וגדל באשדוד), שראתה בעצם הגעתה מעשה ציוני, דווקא בעת הזו. בשיחתנו הראשונה, לאחר שהיא אמרה את המילים הללו, הודעתי לסוכנת שלה שהיא חייבת להיות איתנו.
לשמחתנו, בתקופה האחרונה חזרה אלינו עוד שחקנית מהסגל המקורי, סידני זמברוטה, ניו יורקרית עם דרכון ישראלי, שחזרתה בעת הזו מסמלת הרבה יותר מעוד חוזה לעוד עונה.
שילמנו מחיר ספורטיבי כבד מאוד, כמובן שבהתחשב בסיטואציה, הכל ממוסגר בפרופורציות אחרות. אנחנו מתאמנות קשה, מתאמנות נכון, מתגבשות ומתכוונות לשחק חזק בכל הזדמנות במיוחד עבור אלו שהמועדון והקבוצה נמצאים עמוק בליבן, עבור שחקניות מחלקת הנערות שלנו, שמגיעות לכל משחק בית ודוחפות אותנו להצלחה ובשביל החזון שלנו, לאפשר מסגרת מצויינת ללימודים אקדמאים באוניברסיטה העיברית ולשחק כדורסל בליגת העל. רגש לראות את שחקניות הרכש, מזדהות עם המטרות הללו וחשיבותן, במיוחד בעת הזו.
- הכותב הוא מאמן אס"א ירושלים בכדורסל נשים
תגובות