הפועל ירושלים מכרה את ליאור קאסה למכבי חיפה. מה שקראתם. ברגע אחד החליטו שתי הגדולות של הכדורגל הישראלי שבא להן לריב על הטאלנט הגדול ביותר שצמח בהפועל בשנים האחרונות, אולי אפילו סברו שביכולתו להכריע את גורל האליפות – ובשל כך הסכימו לתנאי התשלום של האדומים, ויאללה אודרוב – השחקן אפילו זכה לבחור בעצמו את מדי המשחק החדשים שלו. שמחה וששון.
סביר להניח שאם לא היה מדובר במועדון שמרבית אוהדיו מתייגים את שי אהרון ואורי שרצקי כאלוהי הכדורגל והמלך המשיח (לא חשוב מי זה מי), הייתה קמה סערה גדולה מאוד ביציעים בעקבות הצעד של הפועל וההתנהלות סביבו.
קודם כל מדובר בטיימינג בעייתי מאוד, שכן הפועל, ששכחה מתי ניצחה לאחרונה, רחוקה רק נקודה אחת מהפועל חדרה שמתחת לקו האדום, ונמצאת בסכנת ירידה ממשית לליגה הלאומית. מישהו קבע שהשחקן והמועדון חייבים לעמוד דום למוצא פיהם של הקיסרים יענקל'ה שחר ומיץ' גולדהאר? סליחה, אנחנו הפועל ירושלים ולא ההתאחדות או מינהלת הליגות. אפשר היה בהחלט להתנות את העסקה בכך שקאסה יסיים את המשימה החשובה במועדון הבית ויצטרף לקבוצתו החדשה בתום העונה.
רוצים להישאר מעודכנים?
עניין נוסף נוגע כמובן לתמורה. כשיהלום מסוגו של קאסה, צעיר ככל שיהיה, הפך לחילוף קבוע אצל זיו אריה, גאון כדורגל מטעם עצמו בלבד, אי אפשר באמת לצפות להסקת מסקנות הגיונית, ובכל זאת צורם שלא הופקו לקחים מתבקשים ממכירת גוני נאור לאותה קבוצה בדיוק. 1.1 מיליון יורו לצד 20 אחוז ממכירה עתידית הם בבחינת תמורה נהדרת לכל הדעות, אבל בד בבד נשמעת כמו עוד עסקה קלאסית של אבי לוזון במכבי פתח תקוה, שלעד יגזור קופונים ממכירת טאלנטים – ממנור סולומון ועד ליאל עבדה.
אני חוזר ומדגיש – אנחנו הפועל ירושלים, לא קבוצת מעליות שמבקרת בליגת העל כל כמה שנים, אלא כזו שחזרה לקדמת הבמה אחרי הפסקה בלתי נסבלת של למעלה משני עשורים. זו השנה השלישית בסך הכל של הקבוצה בליגת העל, תקופה שעדיין רחוקה מאוד מלענות על ההגדרה שכולנו מייחלים לה – יציבות.
הווה אומר – אנחנו צריכים שחקנים, כאן ועכשיו (!) רצוי חבר'ה מוכחים שמתנדנדים בין מקום בסגל לקצה הספסל בשורות האלופה בשלוש השנים האחרונות, והיו יכולים לעשות בהפועל ניסים ונפלאות – מהכוונה, מנהיגות וניסיון בחדר ההלבשה ועד שערים ובישולים בכמויות נדיבות על כר הדשא – השמות לא ממש משנים. מה קרה בפועל כולנו יודעים – מעבר חד סטרי בלבד מאדום לירוק, כשאיש לא עשה את הדרך ההפוכה.
והכי מרגיז כמובן הניסוח המכובס של המועדון, בסגנון "הכסף יושקע בהשבחת המערכת, באיתנות הפיננסית שלה, הצמחת עוד ועוד שחקנים והשגת הצלחות – כאלה (שימו לב!) שיאפשרו לנו, בסופו של יום, גם לשמר את הכישרונות בבית".
'השבחת המערכת' נשמע יותר כמו לשמן את מקומם של אלו הנדבקים לכיסאם, ומי שמאמין שאחרי גוני, אחמד סלמן וקאסה, מישהו בהפועל באמת מתכוון לשמר את הכישרונות בבית – שיקום. למתעניינים, המילה המתבקשת היחידה והדחופה מכולן – 'חיזוק', לא הוזכרה בהודעה הרשמית של הפועל. הבשורות הטובות: קאסה לא ישחק העונה נגד הפועל ירושלים. הרעות: ספק רב אם בעונה הבאה הכוכב האדום לשעבר והקבוצה שמכרה אותו ישחקו באותה ליגה.
במבט קדימה, בכלל לא בטוח ששק הציפיות שנחת על גבו של קאסה בן ה-18 ישרת אותו מקצועית. מי שלפני פחות משנה עוד שיחק בפלייאוף העלייה לליגת העל לנוער, יתבקש כעת להיות בורג מרכזי במאבק על האליפות בבוגרים. מצד שני, סוף סוף ירשו לו לתקוף ולנוע קדימה כאוות נפשו, לא מובן מאליו מהמקום ממנו הגיע. בהצלחה, ילד.
ע.ק
אני חושב שפעם בתקופה אפשר למכור שחקן, הרצון להתקדם טבעי, גם הרצון לעשות אקזיט טבעי, אבל וזה אבל גדול, יש לנו בסיס מצוין ודווקא בגלל זה חשוב לשמור על השחקני בית/ שחקנים כישרוניים שמגיעים אלינו, כי אם נשמור אליהם אצלנו אפשר לעשות את הקפיצת מדרגה והשדרוג, ולהפוך מקבוצה שורדת לקבוצת מרכז טבלה- צמרת.