דעה | התקפה זו כנראה מילה גסה

צרכני התקצירים של ליגת העל עלולים לקבל את הרושם המוטעה שרק בנס מכבי חיפה לא דרסה אמש (ראשון) את הפועל ירושלים, ולכן נפתח בחדשות הטובות, עד כמה שניתן לדלות כאלה מהפסד ביתי: האדומים היו טובה בהרבה מהירוקים מהכרמל במחצית השנייה, הניעו כדור בצורה מושלמת עד השליש האחרון, אך כהרגלם בקודש התקשו לייצר מצבים כלשהם ליד השער, מעצם סלידתו של המאמן זיו אריה מהמונח התקפה.

לראות את אלופת ישראל בשלוש השנים האחרונות מבזבזת זמן ומשוועת לשריקת הסיום מול מיקס של שחקני בית של הפועל פלוס החבר'ה שקואץ' אריה אימן בבית"ר תל אביב, מביך בכל קנה מידה מבחינת זו שהיתה רחוקה רק 90 דקות מהופעה שנייה ברציפות בשלב הבתים של ליגת האלופות.

מאידך, זו גם הסיבה שהאכזבה מההפסד כפולה ומכופלת. אפשר להפסיד למכבי חיפה, זו בטח לא הפתעה מרעישה, אבל זיו אריה פיתח באמנות שיטה בה הוא מוציא לאוהדים את האוויר עם פרסום ההרכב הרשמי.

אם במחזור הפתיחה החלוץ היחיד בסגל – בן אז'ובל – ישב על הספסל, הרי שמול חיפה הוא אפילו לא נכלל בסגל. או במילים אחרות: הבין את המסר בזמן ומחפש בכוח את הדרך החוצה מהקבוצה היחידה בענף הפופולרי בתבל שחלוץ אצלה הוא בגדר מילה גסה. ולחשוב שהמנהל המקצועי עשה קריירה כגולר עם המספר 9 על הגב… בדיחה עצובה.

יחד עם זאת, גם ללא חלוץ טבעי, כל מאמן ממוצע בליגת העל חייב היה לסמן מבעוד מועד את נקודת התורפה הירוקה הכמעט יחידה – איתמר ניצן, וכפועל יוצא לתת לשחקניו הוראה מפורשת לחפש את השער מרחוק, בהנחה בדוקה שהרחבה סגורה על מנעול ובריח תודות לאחד הבלמים הטובים שנחתו אי פעם בישראל, עבדולאיי סק. אלא שמלבד הביצוע הנאה של סדריק דון, הגיעו בקושי עוד שני כדורים למסגרת השער והוציאו את השוער הירוק גדול ללא סיבה. או אם תרצו – האיש על הקווים בהפועל פשוט שכח להכין שיעורי בית.

על ההתעקשות של אריה לשחק לאחור בכל רגע נתון ובלי קשר לתוצאה כבר נכתב כאן לא מעט. לכן כולנו תקווה ששחר פיבן, בלם מצוין ויופי של חיזוק למרכז ההגנה של הפועל, לא יסופסל במחזור הבא על שהעז מספר פעמים לדחוף קדימה ואפילו, רחמנא לצלן, לעבור את קו האמצע. במקום ממנו הוא מגיע משחקים כדורגל מהיר ואיכותי הרבה יותר.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

מצד שני, הגיע הזמן לשים סוף לקרקס הנודד מבית היוצר של אדבאיו אדליי. כבר לא מדובר על טעויות שיכולות לקרות, אלא על משחק רגל נורא ואיום, ועל תעקשות בלתי מוסברת לסבך פעם אחר פעם את חבריו שלא לצורך, לצד דפיקות לב מואצות ביציע. אם למעלה משלוש פעמים שוער נותן פס קצר לחבר לקבוצה כשהוא עם הגב לשער ומוקף בשלושה-ארבעה שחקני יריב – קרי איבוד בטוח ומצב מסוכן בטווח של 3 עד 5 שניות – כנראה שהוא (ומאמנו) זקוקים לשיעור מקיף בהבנת המשחק.

ועוד הערה קטנה למאמן אריה, שכידוע סולד מטבעו לא רק מחוליית ההתקפה, אלא גם מחילופים. גם אם החלטת להוציא את הכלי ההתקפי החזק ביותר שלך כיום, מתן חוזז, אפשר לגלות מינימום אנושיות כשהוא חם ומתחנן על נפשו להישאר על המגרש עד לאחר ביצוע של כדור קרן.

ומה עשה המורה המלומד על הקווים? צפצף בהתנשאות אופיינית על השחקן שלו והתעקש לזרוק אותו החוצה בזמן שהוא משתוקק לכדור בלב הרחבה. חוזז המתוסכל התקשה בצדק להשלים עם רוע הגזירה וחבט בעצבים בבקבוק מים בדרך החוצה. האם לאחר התקרית המיותרת יגיע עם אותה מוטיבציה למשחק הבא? אפשר לשאול את עידן שמש, דור ג'אן או אפילו את אז'ובל, רגע לפני שיתפנה לקרוע רשתות במקום אחר.

על דבר אחד אין עוררין: בשום מועדון אחר זולת הפועל זיו אריה לא היה מעז להתחכם ולעשות את הניסויים ההזויים שלו על חשבון חברי העמותה ובעלי המנויים. תרשו לנו להמר שאם רק היה מצייץ ומביע נכונות, היו מנחיתים עבורו חלוץ מוכח שעשה דבר או שניים בליגת העל דוגמת איתמר שבירו, תומר חמד, בן שהר או ניקיטה רוקאביצה (לגבי שני האחרונים, לא ברור איך איש מהם לא נחת בהפועל עוד בעונה שעברה במסגרת עסקת גוני נאור). במדינה חסרת סבלנות באופן מוגזם לציבור המאמנים, אריה מקבל אשראי בלתי מוגבל שספק אם יש לו אח ורע באירופה, ובתמורה ממשיך לעשות בהפועל כבתוך שלו ללא כל פיקוח ובקרה. טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם יקראו לו לשיחת ניעור רצינית, יחדדו עקרונות בסיסיים ויזכירו לו שכדורגל משחקים קודם כל כדי להבקיע שערים. ויפה שעה אחת קודם.