כאשר אנחנו מסתכלים על זה, בית"ר מעולם לא רשמה הצלחה משמעותית באירופה. לא הגיעה לשלב הבתים של מפעל כלשהו, זאת לעומת שאר הקבוצות הגדולות בכדוררגל הישראלי. בכל ההופעות הקודמות של בית"ר באירופה – מה שנראה כהבטחה, רשם בסופו של דבר כישלון ולא משנה מי היה המאמן, מי היו השחקנים והיכן שוחק המשחק. אז שיהיה לנו בהצלחה היום ביוון.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מחפשים דירה בארנונה? היכנסו ללוח הנדל"ן של ירושלים
המפתחות להצלחה נמצאות בידיים של המאמן יוסי אבוקסיס. היחסים שלי איתו, איך לומר, לא משהו. הרבה שואלים אותי מתי אני אסלח לו על המעבר ההוא להפועל תל אביב? התשובה שכולם מקבלים זהה – שלב הבתים באירופה זה הדבר היחיד שיהפוך את יוסי מבחינתי למלך של טדי, אחרי "הבגידה" הנוראה במובן הספורטיבי, וכן, אני יודע שיש לנו בשלב הבא לפגוש את הקרואטים אבל קודם בוא נוציא תוצאה טובה ביוון.
אז למה אני חושב שדווקא אבוקסיס יוכל לעשות את הבלתי אפשרי? מבחינתי ולהבנתי זה קשור בעיקר בכך שיוסי ממשיך בקבוצה לעונה נוספת. אין לו מה להוכיח (כמו שקרה בפעמים האחרונות שבית"ר שיחקה באירופה ועל הקווים עמד מאמן חדש). אין עליו את הלחץ. ובפן המקצועי – השיטה של אבוקסיס מתאימה לדעתי לאירופה – משחק טקטי והגנתי עם יציאה להתקפות מהירות.
ועדיין, קל זה לא יהיה. נקודות התורפה של בית"ר הן מרכז ההגנה, חיסרון של קשר אחורי (כרגע נראה שטראזי תומא לא בכושר וכלל לא בטוח שיישאר) ומחסור בקיצוני מהיר עם חוכמת משחק וסיומת מול השער, שייכנס לנעליים של דנילו אספרייה.
רגע לפני המשחק ביוון, אסביר למה חשוב כל כך מבחינתי להגיע לשלב הבתים: כי זה מה שמבדיל את בית"ר ירושלים משאר הקבוצות הגדולות. להיות אוהד בית"ר זה המון רגעים קשים, המון רגעים של אי ודאות, המון תחושת קיפוח. מצד שני, להיות אוהד בית"ר זה אומר להיות חלק מהקהל הכי מדהים והכי מרגש בארץ. זה להיות ברגעים מוטרפים, קשים ויפים, והיו הרבה כאלה.
לכן, העובדה שאין לנו ברזומה הצלחה באירופה מעציבה ופוגעת במעמד של בית"ר ירושלים. הגיע הזמן שהדגל של המדינה יגיע לכל מקום באירופה! שלא יהיה מקום באירופה שלא יכיר את הדבר המדהים, המופלא, הדבר הכי מרגש בעולם, הכי חזק, עוצמתי והכי מרגש.
אז תנו את כל הלב והנשמה. הגיע הזמן שנשיר שכולם יודעים שאירופה צהובה.
תגובות