קלישאה ותיקה הרווחת בכדורגל הישראלי גורסת כי הרבה יותר קשה לשמור על המיקום בצמרת מאשר להגיע אליו. אין היגיון רב בקלישאה הזו, אולם דומה כי בכל הנוגע לעונה הבאה יש בה אמת מסוימת בכל הנוגע להפועל.
רבות נכתב על העונה החלומית של הקבוצה באדום-שחור, אשר לראשונה מאז סוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 סיימה את העונה מעל יריבתה העירונית. תוך כדי מפגני כדורגל מרשימים לפרקים, ניצחו האדומים קבוצות צמרת ובכלל זה את מכבי חיפה ומכבי תל אביב, והפכו לגורם של ממש בצמרת הליגה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
רוצים להישאר מעודכנים?
אולם כמצופה, עונה מוצלחת לרוב מביאה עימה ביקוש לשחקני הקבוצה, ועל כן באופן לא מפתיע נפרדה הפועל משחקן הכנף הנפלא גיא בדש, שחתם בהפועל באר שבע, ועל כך דומה כי לא ניתן להאשים איש במועדון.
לעומת זאת, הפרידה מהראל שלום ומהקונגולזי ג'ורדן בוטאקה נראית כרגע פחות מעודדת. בוטאקה הוא שחקן כנף נפלא, רב תכליתי וחכם, אשר הנטיה למדוד את תרומתו במספרים אינה מוצדקת. מלבד העובדה ששחקן מסוגו הוא הסיבה להגעת קהל למגרשים, הרי שהוא תרם רבות ליצירת מצבים ולמשחק הקבוצה גם אם לא בשערים ובישולים. בניגוד לבישולי שערים שנספרים, ספק אם נספרו ההתקפות שעברו דרכו.
עזיבתו בטונים צורמים של המגן השמאלי הראל שלום, אחד משחקני הבית הבולטים של המועדון, מעוררת מחלוקת. שלום הוא שחקן כשרוני בעל אוריינטציה התקפית, שעשה הסבה משחקן כנף התקפי למגן שמאלי, ובכך הזכיר את ימיו של יואב בסון הגדול. שלום חיפש את האופציות ההתקפיות, שלט היטב בכדור ואשר ליכולת ההגנתית הרי שלא ברור שזו של מחליפו מקסים גרצ'קין עולה על שלו. לשחקני בית יש ערך מוסף, שלום הפגין זאת לא פעם באכפתיות ומעורבות (לעתים מעורבות יתר) ועולה החשש שערכו האמיתי יתברר דווקא כשירעה בשדות זרים, כפי שקורה לא פעם עם שחקני בית.
בכל הנוגע לשלמות היציע האדום הרי ששם העניינים יגעים עוד יותר. התפטרותו של יו"ר האסיפה ינאל ג'ברין היתה צפויה כמובן, אולם דומה כי לא שמה סוף לרחש הפוליטי המלווה את המועדון מתחת לפני השטח ולעיתים מעליו. כנראה שיש להזכיר: מאז ומעולם הפועל ירושלים התאפיינה בקהל מגוון פוליטית וסוציולוגית, חברתית, עדתית ואף לאומית. המשותף מאז ומעולם היה שלילת הגזענות, ועל כן לא היתה הפתעה בכך שהקבוצה היתה הבית של כוכב הכדורגל הראשון בליגה הלאומית ממוצא ערבי – הבלם האגדי עלי עותמן שזומן לסגל נבחרת ישראל. על כן איש לא צריך ללמד את אוהדי הקבוצה, וותיקים כחדשים, סובלנות מהי. כיום יש שאיפה של רבים מאוהדי הקבוצה לניתוק מוחלט בין פוליטיקה למועדון, שאיפה מוצדקת לכשעצמה, אולם כזו אשר לעיתים גורמת לרגישות יתר. ניתוק מפוליטיקה – כן. אולם הנפת דגל האנטי גזענות, אשר אפיין את הקבוצה מאז ומעולם במעשים ובפועל יותר מאשר באופן דקלרטיבי איננה פוליטית, איננה מונופול של איש, והיא חלק מהמורשת של הפועל. אותה ודאי שאין לזנוח.
תגובות