דעה | מי את טנריפה?

בצהרי יום שלישי שעבר, התיישבו סביב מכשירי הרדיו (לא באמת) אלפי אדומים וחיכו לשמוע מי היא יריבתם בחצי גמר ליגת האלופות של פיב"א. לאחר שעות של המתנה מתוחה (הפעם כן באמת), נפל הפור – טנריפה, היא יריבתה של הפועל ירושלים בפיינל פור ה-BCL.
אם ננתק את שיקולי שעת המשחק, הקצאות הכרטיסים ושלל שיקולים אחרים – טנריפה היא הגרלה קשה. נקודה. לקבוצות ישראליות בכלל, ולהפועל ירושלים בפרט, יש היסטוריה לא טובה עם קבוצות ספרדיות בשלבים מתקדמים במפעלים אירופאיים. אם אלו ולנסיה או בורגוס שהדיחו את הירושלמים בשנים עברו או אפילו בדאלונה שהדיחה לא מזמן את האדומים מתל אביב.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

הפחד של הקבוצות הישראליות מאלו הספרדיות הוא די מובן. העומק בסגל, השיטתיות ההתקפית, האינטנסיביות ההגנתית. אלו דברים שאף קבוצה ישראלית לא חווה בליגה, ולכן יש קושי להתמודד עם הספרדיות.
אבל אם יש משהו שהעונה הנוכחית לימדה אותנו, זה שהפועל ירושלים – היא לא קבוצה ישראלית רגילה. עומק בסגל? קיים ברוב העמדות. שיטתיות התקפית? נו, ברור. אינטנסיביות הגנתית? פשוט תגידו הפועל ירושלים. אם יש קבוצה ישראלית שמסוגלת להתמודד עם הכדורסל הספרדי – זו הפועל.
טוב, אז בואו נפסיק להתברבר עם סיסמאות על "הכדורסל הספרדי" ונתחיל לפרק את זה לגורמים. טנריפה, בראשותו של המאמן המוערך צ'וס וידורטה לקחה לעצמה מספר אלמנטים ושיטות, הן בהתקפה והן בהגנה, והפכה אותם למאפיינים ייחודיים המגדירים אותה כקבוצה. ברמה ההתקפית, הספרדים נהנים מארסנל יכולות עצום ונדיר בגודלו. החל מאופציות פוסט אפ שונות לגבוהים (ע"ע גיאורגיו שארמדיני) דרך תרגילי יציאה לקלעים (ע"ע סוסו סאלין) ועד משחק פיק&רול מהוקצע (ע"ע מארסילינו הוארטס). הכל מהכל. הפועל ירושלים, קבוצת הגנה טובה לכל הדעות – ספק אם פגשה איכות וגיוון כזה עד כה העונה.
ברמה ההגנתית, טנריף היא קבוצה עם יסודות הגנה חזקים ואינטנסיביות חזקה כמו מרבית הקבוצות הספרדיות אם כי רמת הביצוע שלה בצד הזה של המגרש – לא מרשימה במיוחד. המשחק ההגנתי של טנריף, עם שחקנים מבוגרים ואיטיים על המגרש ובראשם שארמדיני – מכריח את וידורטה לשלב שלל רעיונות יצירתיים ומגוונים – עזרות מורכבות בצבע, הגנות אזוריות ומתחלפות וטיפולי פיק&רול ייחודיים. טקטיקה שמנסה לחפות על איכות ביצוע. כאן, המאמן האדום אלכסנדר דז'יקיץ' יעמוד במבחן רציני. עד כה, לכל יריב שפגש, הצליח דז'יקיץ' לשבור את תוכנית המשחק ההתקפית באמצעות הגנה קטלנית. כאן, דווקא משחק ההגנה המתפתל של טנריף הוא זה שהמאמן צריך לשבור, ואת זה, כידוע, עושים באמצעות "רחמנא לצלן" – התקפה.
ואחרי כל הניתוחים – זה משחק אחד. לפיינל פור חוקים משלו. הפועל ירושלים תצטרך תצוגת שיא. היא תצטרך את המאמן שלה בשיא החדות שלו, את הקהל שלה בשיא תפארתו ו-12 שחקנים רעבים ומפוקסים. בשיא. אם לשפוט על פי ניסיוננו הלא קטן מהעונה הנוכחית – הפועל ירושלים מסוגלת לזה. מסוגלת ביג טיים. מה שבטוח – קל זה לא יהיה.