דעה | עכשיו זה התפוצץ

"מהאירוע הזה, הקשה והמפחיד, הפועל ירושלים תצא אחרת. טובה יותר. חזקה יותר. כנראה, שדגל ישראל שאוהדי אא"ק לא הצליחו לשרוף במהלך המשחק, מסמל יותר מהכל את העניין. הוא מסמל ומסמן בצורה הכי ברורה – שטרור ואלימות, גם הם לא ישברו את הפועל ירושלים". אלו המילים שכתבתי אחרי משחק מספר 2. טענתי, שפרעות אתונה, לא רק שלא יפגעו בהפועל ירושלים – אלא רק יעשו לה טוב ויתנו לה קרקע לצמיחה.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

כן, הגעה למשחק מכריע אצלך בבית עם לחץ ענק על הכתפיים שלך – זה לא בהכרח דבר כיפי. ועדיין, האבנים והזיקוקים, אלו שלא הצליחו להעיר את המשטרה היוונית בזמן המשחק – הצליחו להעיר את השדים האדומים. ליתר דיוק, 11,600 שדים אדומים שהתייצבו כדי לתמוך בקבוצתם בדרך להיסטוריה. המטרה? להחזיר נקמה ספורטיבית על שנעשה להם באתונה, להוכיח את ניצחון האהבה על הטרור ויותר מהכל – לתת לשחקנים את הדחיפה הדרושה כדי לעלות לחצי גמר ה-BCL בפעם הראשונה בתולדות המועדון.
האוהדים, הגיעו מפוקסים. קולות הזמבורות והתופים התחילו כבר חצי שעה לפתיחת המשחק, קולות השירה הציפו במשך יותר מ-40 דקות את הארנה שבירושלים והאווירה היתה של מלחמה. בלי אבנים, זיקוקים וחזיזים אמנם – אבל מלחמה. השחקנים מצידם, החזירו במלוא הכוח לאוהדים המסורים שלהם. את רוח הלחימה שראינו ביציעים – אפשר היה לחוש גם על הפרקט. במשך 40 דקות של כדורסל, במופע כדורסל מרהיב – הפועל ירושלים גרמה לא.א.ק אתונה להיראות כמו 5 גברים שרודפים אחרי כדור ומנסים להכניס אותה לטבעת כתומה עם רשת. לעומתה, הפועל ירושלים נראתה כמו קבוצת כדורסל. אבל כזאת אמיתית. חבורת לוחמים שפשוט נראים כאילו הם ממש יודעים מה הם עושים. כל תנועה, התמקמות, מסירה וזריקה נראו מחושבים, נכונים ואיכותיים. כזאת היא הפועל ירושלים.
ירושלים ניצחה (והאמת, שזה קצת אנדרסטייטמנט) את משחק הכדורסל הזה לא בזכות הברקות אדירות של המאמן שלה, שינויים מרחיקי לכת ברוטציות או בתרגילי ההתקפה וגם לא דרך שינוי קונספציה מטורף של דרך ההגנה שלה. הפועל ירושלים ניצחה את המשחק – כי היא פשוט שיחקה את הכדורסל שלה. תעדוף הגנת הצבע, הגנת העזרה הבלתי מתפשרת, קצב משחק שקול ומאוזן, הנעת כדור וחיפוש אחר פואנטות איכותיות וכל מה שכבר התרגלנו לקבל מאלכסנדר דז'יקיץ' ומקבוצתו – קיבלנו.
וזו התוצאה היחידה שהיתה אפשרית. עם הכדורסל הרגיל של הפועל ירושלים, זה שהביא אותה לזכייה מרשימה בגביע המדינה, תוך שהיא מביאה 11 אלף אדומים שרוצים נקמה, ספורטיבית – זה התפוצץ. עם קהל, רוח וכדורסל – זה יתפוצץ. שוב, אין אפשרות אחרת. לפחות כשכל מי שלובש אדום קופץ.