דעה | השפעות שינוי שיטת הבחירה לוועד

על רקע העונה המוצלחת של הפועל מזה עשרות שנים, נערכו בשבוע שעבר הבחירות למוסדות העמותה המנהלת את המועדון, ובראשם הוועד המנהל. לראשונה התקיימו הבחירות באופן בו כל חבר רשאי היה להצביע לשלושה מועמדים בלבד מתוך ארבעה.
את השפעת שינוי שיטת הבחירה ניתן היה לראות בתוצאות, אשר שיקפו שוני בכמות הקולות וזאת בניגוד למקרים רבים בעבר, תוך שניתן לציין כי יו”ר הוועד יותם כרמון זכה להבעת תמיכה רחבה ולמספר מצביעים גבוה באופן משמעותי מיתר המועמדים. עובדה זו מלמדת על כך ששיטת הבחירה של שלושה מועמדים מונעת הצבעה מאורגנת ומוכתבת, ומנגד מנחה באופן אינהרנטי את הבוחר להצביע למועמדים שבהם הוא אכן חפץ.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

אשר לתוצאות עצמן, הרי שניתן לציין כי מדובר ככל הנראה בהרכב המגוון ביותר שניתן היה לצפות לו. לצד חברי הוועד הוותיקים יכהנו בוועד המנהל, רפי יונה אשר לו זיקה לקבוצה שכונתה “המקורית” בימי הפיצול, והוא דמות מקובלת וראויה, לצידו של עו”ד אבישי בלום שזו השנה השניה שלו בוועד בה הוא נבחר לתפקיד. בלום אמנם שימש במשך שנים כנציגו של יוסי ליפקין בוועד המנהל, אולם נבחר בפעם השניה כנציג עצמאי ודומיננטי. את בלום יש לראות כמעין גשר בין ימי המועדון כהפועל קטמון לרנסנס של הפועל ירושלים, שעה שפעל רבות יחד עם ליפקין לשחרור השם הקדוש “הפועל ירושלים” מידי שוביו, ואילולא פעולות אלה ברור לחלוטין שזה לא היה שב לידי האוהדים.
“היה זה הטוב שבזמנים, היה זה הרע שבזמנים”, כתב הסופר הבריטי הנערץ צ’ארלס דיקנס בפתח ספרו “בין שתי ערים”. במידה רבה זו תחושתו של אוהד הפועל בימים אלה. מחד מדינת ישראל מצויה בכאוס חוקתי וחברתי כמוהו לא היה והייאוש גובר, אך מנגד הפועל מסיימת את העונה המוצלחת ביותר מזה עשרות שנים. העובדה שהקבוצה התברגה לפלייאוף העליון ומסיימת את העונה מעל יריבתה העירונית שלא הצליחה במשימה זו גורמת כמובן לאוהדים נחת רוח.
לעובדה זו ישנה משמעות גדולה בקרב על ההגמוניה העירונית. אמנם לבית”ר כמות אוהדים גדולה בהרבה, אולם בירושלים עצמה היא מאבדת אחיזה וכל בן העיר לא יכול להתעלם מעובדה זו. לא פעם נכתב בטור זה על המגמה המקבילה של אובדן אחיזה בירושלים ועליה ברמת הגזענות והאלימות של היריבה העירונית בצהוב. זו ההזדמנות של הפועל לבסס את אחיזתה בשכונות העיר, ומשימתו הראשונה במעלה של הוועד החדש היא לעצב תכנית לחמש השנים הקרובות שמטרתה היא להביא את כמות האוהדים הממוצעת במשחקי הבית של הקבוצה ל-5,000. לשם כך יש לערוך חריש עמוק בבתי הספר ולהזמין ללא תשלום את ילדי העיר למשחקי הקבוצה. ככל והדבר ניתן מבחינה תקנונית, יש לאפשר לילדים עד גיל 12 כניסה חינם למשחקי הקבוצה. הגיל בו מתקבעת ומתבססת אהדה לקבוצה כדורגל הוא בין השנים 12-8, ועל גילאים אלה יש לתת דגש מיוחד.