מותר לטעות, מי שלא מבין זאת טועה בעצמו. ומי שלא מודה בטעות, משקר בעיקר את עצמו. אם אני לוקח שלושה חודשים לאחור, התרחיש האפוקליפטי שצפיתי לבית"ר ירושלים, אהובתי הנצחית, עד לתום העונה הנוכחית היה קשה מנשוא, בוודאי ברמה המקצועית.
צריך לומר בגילוי לב, יוסי אבוקסיס בנה תמהיל שהחזיק את הקבוצה באופן מעורר כבוד עם הראש מעל המים ואף יותר מכך, ובתוך חלון ההעברות ובמיוחד לתומו, ברק אברמוב, שאליו הפניתי טענות כרימון, דאג לחזק את הקבוצה ולהעמיד סגל שיכול להיות קנדידט רציני על הכרטיס לאירופה. כן, כן, כרטיס השתתפות במפעל אירופי. הזיה ובלתי נתפס, וזה עוד לפני שציינתי את ההעפלה לחצי גמר גביע המדינה (אם משחק הגומלין מול עפולה הוא לא לפרוטוקול בלבד, דרושה ועדת חקירה).
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
מה חסר לנו? ניצחון מחר על מ.ס אשדוד, שוב בשעה הנפלאה 15:00, לא צפוי גשם והמוני משפחות לבושות חם יפקדו את טדי. לא חושב שמדובר במשחק קל, אשדוד קבוצה מאומנת מאוד ומקשה על כל יריב כשהיא מגיעה עם רצון לנצח, ולפני שבועיים התפקשש לנו מול חדרה. אבל המומנטום, האווירה, המטרה מול העיניים והנה, אנו במרחק פסע מלהביט מעלה ולראות "רק" את שלוש המוליכות.
רק בקשה קטנה לי אל ברק אברמוב, לא בשמי כמובן, אלא בשם כל מי שטובת המועדון לנגד עיניו: תתחילו להתנהל כמו מועדון גדול, לא מועדון עם עבר מפואר, לא מועדון עם שאיפות הישרדות. ההכנסה הבלתי צפויה מכמות מנויים וכרטיסים, מכירת מרצ'נדייז, מיישרת את הגיבנת, או מכסה את הגירעון המפלצתי (המטאפורה לא רלוונטית, הכוונה ברורה), כדי לייצר משהו, צריך חזון ואופק – לשבת עם ירדן שועה בכוונה להשאירו, לפתוח את החוזה של ניקולאסקו ולא לשם המכירה העתידית, להחתים את דנילו אספרייה לעוד עונה עם אופציה, לנסות ולהשאיל או לרכוש את כרטיס השחקן של המושאלים שיש בהם צורך מקצועי והחיבור שלהם למועדון היה מיטבי. להחתים שחקני בית מוכשרים ובראשם את עדי יונה על חוזה לחמש שנים (לא תזיק תמונה משותפת עם סיום שנת החוזה כמקובל במועדונים הגדולים בעולם) ואז לא רק אודה בטעות, גם אכה על חטא ואתוודה כי חשדתי בכשרים והנה הגיע לכאן משיח בקיץ, לא פוצץ בלונים שמולאו בציפיות, אלא בשקט מחזיר את בית"ר למקומה הטבעי, קדמת הבמה. ועד אז? חיים את הרגע-רק שיימשך.
תגובות