אחד הסרטים המוצלחים בסדרת ג'יימס בונד האלמותית – "מרוסיה באהבה", מתאר את סיפורה של ברית המועצות המתפוררת. אם היו עורכים גרסה ירושלמית של הסרט הזה, היה אפשר לספר את סיפורה של ההגנה הבית"רית המחוררת. את שון קונרי אפשר להחליף בכל אחד משחקני ההגנה בצהוב שחור, מהשוער ועד אופיר קריאף. אבל דווקא בטור הזה אולי כדאי להפיח קצת תקווה, ולקוות שבגרסה האופטימית, "מרוסיה באהבה" תהיה ברכת הדרך של הבלם הרוסי סרגיי בורודין, בדרכה של בית"ר אל עבר הפלייאוף העליון.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
בכל אופן, עד שבורודין ילבש את החולצה עם המנורה, בית"ר שוב הוכיחה את מה שכבר הפך למובן מאליו – ההתקפה מרגשת, סוחפת, עוצמתית. ירדן שועה כוכב כדורגל, ניקולסקו ואספרייה יכולים לכל הגנה, אבל ההגנה הבית"רית גדולה גם עליהם. שוב בית"ר מאיימת, סוחפת ומובילה – ושוב ההגנה מפסידה את כל הקופה. נגד באר שבע זה עלה בהפסד, נגד הפועל ירושלים זה עלה בתיקו מוצדק ומריר, הפעם, מול מכבי תל אביב אנמית, זה עלה בתיקו שמרגיש כולו כמו הפסד. בית"ר שיחקה מול 10 שחקנים, אבל עם הגנה כזו גם זה לא עוזר. נאיביות, הפקרות, חוסר לחימה, תקראו לזה איך שתקראו, אבל התוצאה כואבת מתמיד.
גם בתוך החושך ההגנתי הבית"רי יש נקודות אור, ובראשן טרזי תומא. עם מעל 85 אחוזי מסירות מדויקות, עליונות מוחלטת במאבקי הקרקע ואינספור חילוצי כדור, קשה לבוא בטענות לקשר שספג כל כך הרבה אש בתחילת העונה. הבעיה, אם כן, נעוצה בחוליה שלידו – אופיר קריאף. כן, קריאף הוא פייטר לוחם, שלא חושש להכניס את הראש, הרגליים והלב היכן שצריך, אבל קריאף מוגבל, מאוד, ביכולת לשלוח את בית"ר קדימה, להוסיף מחץ בהתקפה ולשלוט בקישור, גם מול מכבי עם 10 שחקנים. אבוקסיס, עם כל הכבוד לקריאף, צריך לחשוב על פתרונות אחרים.
ובפינת המילים הטובות – גם אוהדי מכבי תל אביב מודים שהקהל הבית"רי נתן השבוע הצגה, והאמת? גם בדרבי וגם השבוע, טדי מתחיל להזכיר שוב את ימיו הגדולים. הקהל חוגג, בית"ר כובשת ועכשיו רק נותר להגן – על האחדות, ועל השער.
תגובות