דעה | בצד המנצח: הגיע הזמן לקחת דרבי

קצת מוזרה התחושה של פספוס דווקא אחרי פתיחת עונה מצוינת. להפועל, להזכירכם, 5 נקודות לאחר 3 מחזורים, כשבעונה שעברה הגענו ל-5 נקודות רק אחרי המחזור ה-8. אבל ההרגשה היא שיכולנו להוציא יותר מהמשחקים מול קרית שמונה ובעיקר מול חדרה. שם, טעות אנוש קטנה-גדולה גרמה לנו לאיבוד נקודות. טעויות הן חלק מהמשחק, ונידם שחקן סופר משמעותי שעוד ייתן לנו האוהדים הרבה רגעים של נחת.
אני בדעה שלא התחזקנו משמעותית בהשוואה לסגל של העונה שעברה. עדיין יש שחקן או שניים בדרך, אז נעשה את הסיכומים בסוף. למרות זאת, אני מרגיש שהסגל יותר בטוח בעצמו. לא יודע אם הביטוי "התבגרנו" מתאים לסיטואציה, אבל זו המילה הקרובה ביותר לתחושה שלי. החוזק הגדול שלנו הוא ההמשכיות של בסיס הסגל.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

התוספת של שני זרים איכותיים, בנוסף לשלושה שהמשיכו, היא תוספת כוח רצינית. שאפו לצוות הסקאוט. לא נשכח גם את סדריק, שההתלבטות הגדולה לגביו מובנת לי. הוא בהחלט הצליח להוכיח שמקומו עם הקבוצה הבוגרת. עם סדריק בסגל, אפשר לחפש ברוגע זר שישי שישדרג אותנו משמעותית.
התחושה שהתבגרנו, התגבשנו וגדלנו, מרחפת לא רק מעל סגל השחקנים אלא גם מעל הצוות המקצועי והנהלת המועדון. הטיפול באתגרים שהמציאות היומיומית מציבה בפנינו מעורר כבוד. על רובם אנחנו אפילו לא שומעים הודות לטיפול הנכון.
על סיפור גוני נאור בהחלט שמענו – מעורבים בו הרבה מאוד רגשות, אינטרסים ותפיסות עולם ניהוליות. בלי להיכנס לפרטים הקטנים, היה קל מאוד להיכנס לסחרור גדול ולמדרון חלקלק. אך הודות לבגרות של כולם, ולהתנהלות סופר חכמה מול השחקן, מול הקהל ומול מכבי חיפה, גוני נשאר אדום. האירוע, שיכל להיות נפיץ מאוד, לא התפתח כלל והמשבר מאחורינו – מדהימים אתם.
ועכשיו, הפנים ליום שני – לדרבי, למשחק היחיד בשנה שערכו גדול מ-3 נקודות. אני לא שותף להרגשה של חלק מהאוהדים שלנו – שלבית"ר יש יתרון מנטלי, ושהשחקנים שלנו יתנו ליריבה כבוד על המגרש. אני בטוח ב-100 אחוז שניתן פייט גדול לבית"ר, ושבפעם הראשונה לאחר הרבה מאוד שנים – נשמח ונצבע את העיר באדום. תמיכת האוהדים תהיה חשובה מאין כמוה. כל מי שרואה את עצמו אוהד הפועל בעבר או בהווה – חייב להיות ביציע ולדחוף את השחקנים שלנו לניצחון.
יש לקבוצה חובה מוסרית וספורטיבית כלפי הקהל האדום מהשנה שעברה, גם בגלל "פרשיית הזרים" וגם בגלל היכולת במשחק הראשון. במשחק כזה אני חושב שלא צריך נאומי מוטיבציה לאף שחקן, כי הם ממילא נותנים הכל בכל משחק ומול כל יריבה, אבל בכל זאת שידעו השחקנים שאנחנו האוהדים רק מחכים בצימאון ליום שאחרי הנצחון (בתקווה) כשכולם הולכים למקומות העבודה ולמסגרות בהם אנחנו חיים, רק כדי לפגוש את הפרצופים של אוהדי בית"ר, שחלקם חברים שלנו, ומאוד רוצים להיות פעם אחת בצד המנצח.