פצוע כמו מיכאל אוחנה, אופטימי כמו חוגג במסיבת העיתונאים הראשונה, נאיבי כמו שהיינו כולנו, אני נשבע להמשיך קדימה, המלחמה הזו קשה מנשוא, ואני לא רואה את הסוף, אבל אני עדיין אופטימי.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
והנה אנחנו עומדים בפתחה של עוד עונה, עוד שנה, ונדמה שמעולם, אבל מעולם – לא היינו שפופים כל כך, חסרי אונים, אומללים.
״ואיזה מסכנים האוהדים, שאוכלים להם ת׳לב״, שר אריק איינשטיין ז״ל, לא עלינו – אבל עכשיו, כן כן, כמה שזה מדבר אלינו.
יוסי אבוקסיס – גיבור בעל כורחו, עדיין כאן, ורק על זה אני מלא הערכה אליו. היה יותר קל לברוח.
ההיסטוריה תמיד חוזרת, אומרת הקלישאה – ככל שחולף הזמן אני מבין כמה זה נכון, ושוב נראה שהיחיד שיכול להציל את בית״ר הוא אלי אוחנה. כבר לא על המגרש, אבל עדיין אותו אלי – כריזמטי, בית״רי, סוחף. אשרי המאמין.
אולי המהלכים שנרקמים כעת מאחורי הקלעים יניבו את הפירות, יצילו את בית״ר ממלתעותיו של בעל הבית ההרסני, יקחו אותה לעתיד טוב יותר.
ומתוך כל הצער, מהמשבר העמוק והייאוש הגדול והכאב – נולד גם שיר:
אני ידיי לא ארימה
שנה טובה, לחברי העמותה
שאת האוהדים הרדימה
שנה טובה, שנה טובה!
וגם ללה פמיליה
שנה טובה להתאחדות
שאת בית״ר הפקירה!
שנה טובה, שנה טובה!
לכל מי שאכפת לו
ולכל אוהד, בעיר, בכפר
שנה טובה בית״ר.
שנה טובה, שנה טובה!"
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות