מלחמה. הטור שאתם קןראים כרגע נכתב זמן לא רב לאחר הניצחון החשוב על הפועל חיפה ביום שבת שעבר. ניצחון שהגיע בעזרת מלחמה, הקרבה והרבה מזל. ניצחון שמוביל אותנו למשחק העונה האמיתי מול מכבי פתח תקווה ביום ראשון הקרוב. לא רבים זוכרים שהפועל כבר היתה במשחק עונה שכזה מול מכבי פתח תקווה ב-1978. במשחק ההוא הפסדנו בפתח תקווה וירדנו ליגה לקול עידודם ובכיים של אלפי אדומים, שעשו את הדרך העצובה חזרה לירושלים, אבלים וחפויי ראש. הייתי ילד וזה היה משחק החוץ הראשון שהייתי בו. זו גם היתה הפעם הראשונה (ולא האחרונה) שבה נשבר לי הלב בגלל קבוצתי האהובה.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
עכשיו, למעלה מ-40 שנה אחרי, אנחנו ניצבים למשחק עונה שיכול להיות נקמה ספורטיבית מוחלטת – לנצח את מכבי פתח תקווה, ולא רק שאנחנו נשארים, אלא גם מורידים את המלאבסים לליגה השניה. נקמה מושלמת.
כל אוהד ירושלמי צריך לקוות שנישאר בליגה. למרות השמחה לאיד קצרת המועד שירידה של יריבה עירונית נותנת, הרי שבטווח הארוך יריבות עירונית היא בריאה וספורטיבית והדבר הטוב ביותר שיכול להיות לשתי הירושלמיות. הדרך הטובה ביותר להבטיח עניין ברמה הלאומית. אני שוב מדגיש – מדובר על יריבות ספורטיבית בלבד.
אני מדגיש את הדברים על רקע תקיפת האוהד שלנו בפראות ובאלימות מחוץ לביתו לאחר הדרבי. אין לזה דבר וחצי דבר עם ספורט, אלא רק מראה שוב עד כמה השוליים האלימים והפליליים של אוהדי בית"ר קובעים ומשתלטים על הקבוצה, מעשה שצריך להוקיע כל אוהד כדורגל שטובת הכדורגל הירושלמי לעיניו. בית"ר ואוהדיה ההגונים, שהם הרוב המוחלט – חייבים להקיא מקרבם את המיעוט שהשתלט להם על הקבוצה, ושכל קשר בינו להדר הבית"רי של ז’בוטינסקי, הינו מקרי בהחלט ומבייש.
“כולנו בריגדה" – זה מה שמאחד את כל אוהדי הפועל כיום, ללא שום קשר לזהותנו הפוליטית שהיא מגוונת להפליא. שום תקיפה פחדנית ואלימה לא תגרום לנו להתבייש ולפחד להראות את אהדתנו,
בדיוק הפוך.
זה המקום להודות לבית"ר ששיחקה בספורטיביות ולא וויתרה למכבי פתח תקווה במשחק שהיה קריטי עברונו ופחות עבורם. זה היה אחד המשחקים הבודדים שגם האדומים ביותר באוהדי הפועל החזיקו אצבעות ליריבה העירונית.
עברנו עונה ארוכה ומתישה, שילמנו את מלוא שכר הלימוד של קבוצה שנעדרה עשרות שנים מהליגה הבכירה. עשינו את כל הטעויות האפשריות, למדנו שאין תחליף לנסיון, ועדיין לאחר כל זה, הכל תלוי רק בנו.
אני מקווה שכל אוהד של הפועל יבין את גודל וחשיבות המשחק ויגיע לעודד את הקבוצה, ועוד יותר אני מקווה שהשחקנים יגיעו למשחק ויתנו את כל מה שיש להם לתת.
מגיע לנו מהם קצת נחת. הם חייבים להחזיר להקהל הנאמן על עידוד ומסירות שקיבלו לאורך כל העונה
גם אחרי הפסדים מבישים ומביישים. אנחנו סומכים עליהם שישאירו אותנו בליגה, וישארו חקוקים לנצח בזיכרון של האוהדים, כווינרים שידעו להופיע ברגעים הנכונים ולהציל לנו את העונה. יאללה הפועל מלחמה.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
ליפקין נשאר ילד
קודם כל המשחק בפתח תקווה היה במאי 79 מספר ימים לפני הגיוס שלי לצה"ל ולא ב 1978 . הייתי שחקן נוער בהפועל ותלמיד אקסטרני אחרי שנשרתי מבית חינוך. הגיעו למשחק שלושת אלפים אוהדי הפועל שיצאו באוטובוסים מרחוב רחל אמנו ובנייני האומה . הקהל השתולל והיה משחק חם מאוד עם רימוני עשן צה"ליים שלא דומים בכלל לאבוקה הצמחונית של ימינו. הקהל ישב על השחקנים של פתח תקווה עם יריקות , תפוחים וקללות . על המגרש עלי עותמן ובוזגלו הורחקו על ידי אברהם קליין שהורד לחדרי הלבשה בליווי עשרות שוטרים . פתח תקווה שיחקו ממושמע וטקטי הפועל שיחקה מה שכינו אז "משחק הקרבה".
מבחינת יוסי ליפקין חבל שלא היה יותר מבוגר והיה יודע כי בעונה הזו היו מלחמות שלא אפשרו לנהל את המועדון כולל פרשיות שכר ותקציב שאילצו את אוטו פריד המנהל לפרוש. בדרך היה מרד נגד סיגנל שהביא להדחתו והכי חמור היו אוהדים שהיו מחכים לשחקנים לאחר המשחקים לקלל אותם במחזה שיש לו גרסא מקבילה ברשתות החברתיות ועם אוהדי הותיקה היום . מנטליות בינדורית ואקלים של קבוצה שיכול לשרוד גם 40 שנה …
הפועל ירושלים היתה חסרה בדיוק את החשיבה שלימים צמחה בהפועל קטמון על טווחים יותר ארוכים וניהול סולידי . אותו ניהול שהכותב אינו יכול לפטור עצמו מאחריות על הצורה בה קומץ מן הקהל מבטא אי נחת כלפיו. אל תתגעגע להפועל ירושלים שירדה ב-1979 כי היא לא היתה ראוייה לאהדה אלא לריפוי . הפועל קטמון היתה ריפוי מאוחר מדי בעשרות שנים וחבל שאין מספיק כבוד לדברים.
שאלה לליפקין
לקלל את זיו אריה ושי אהרון זה נחשב לעודד ?
100% אנטיגילדה.
התשובה לשאלה :כן במקרה של הפועל ירושלים בה אין בעלות אמתית,אין מקצועיות אמתית ואין זכר להסקת מסקנות.חוץ מזה מה הבעיה בלהביע דעה נגד שני אלה ???מילא איש לא יתייחס,דבר לא ישתנה אז לפחות השמענו את עצמנו
אנדרסטיט
לצערי אני יותר ויותר מתגעגע למישהו שיהיה מעל המערכת,בעלים,מנג'ר,כל דבר אחר…תרבות האירגונית אולי אפילו במקרו לא מאפשרת קיום של מועדון בבעלות האוהדים)אם כל הצער)שמסתמך על בעלי התפקידים שנותנים דין וחשבון רק לעצמם.כמובן שנבוא לעודד אבל מי שלא מבין:מחכים לנו שנים קשות של כוכבי על שיבוא לכאן ויעשו חגיגות בברים ולא על הדשה של טדי,מחלקת הנוער שלא מתרוממת וכו'.אבל כרגע אין תירוץ כולנו ביום א' בטדי.