טקטיקה: על הפריחה של קטמון ירושלים במשחקי החוץ

ניצחון החוץ האדיר של הפועל קטמון על מכבי הרצליה (0:4!) הדהים את כל אוהדי הכדורגל בישראל.  זה עלה על כל ציפיותיהם של אוהדי קטמון והאפיל על כל חששותיהם של אוהדי הרצליה, בהנחה שיש כאלה. כבר ראיתי את הרצליה מפסידה 4:0 בבית. זה היה נגד מכבי תל אביב לפני הרבה שנים, ואני הגעתי לשם כפרשן הטלוויזיה הישראלית. נדהמתי אז מהאפטיה של הקהל המקומי. רוב הצופים היו אוהדי תל אביב (חלקם גם תושבי הרצליה) לא היה שום מתח ביציעים והתוצאה התקבלה באדישות, כדבר מובן מאליו. קטמון הגיעה להרצליה אחרי הפסד אומלל בבית נגד עירוני נשר. אוהדיה היו נמוכי רוח ועצובים, ואיש לא חזה את העתיד לבוא.

במגרש עצמו בלטה קטמון בהתקפות מתפרצות נהדרות, הבקיעה שערים ממש נפלאים וחזרה לעירנו עם ניצחון גדול. הפרשנים באולפן הליגה הלאומית אינם ראויים להתייחסות אלא אם כן היינו עסוקים באליפות ישראל בדאחקות. שחקני העבר הרחוק כמו גוני גינצבורג, שייע פייגנבוים ומשה סיני עסקו בעיקר בהעלאת זיכרונות, אני חייב להודות שחלק מהדברים שעליהם סיפרו באמת התרחשו במציאות. חוסר הרלבנטיות התערבב במציאות מדומה והבדיחות היו גרועות להחריד. הפרשנים התנהגו כמו אצילים ברומא העתיקה, ודרשו מהנערים לשחק לפניהם ולהבקיע כמה שיותר שערים. כאשר באמת הובקעו המון שערים, הם התחילו להתלונן על ההגנות הפרוצות. תמיד ניתן להקטין את הווליום, כך גם עשיתי ואפילו נותר לי זמן לחשוב על הסוגיה הכי חשובה על סדר היום: מדוע קטמון מרבה להפסיד בבית, ולנצח בגדול במשחקי חוץ רבים? ובכן, דווקא יש לי הסבר.

כמו הרבה קבוצות בעולם קטמון זונחת מזה שנים את מרכז השדה, מנסה לחזק את מרכז ההגנה ולנצל את כישרונם של שחקני החוד, גם בעזרתם של מגנים מוכשרים. כך ניצחה הקבוצה את הפועל עכו (0:3) ואת מכבי הרצליה (0:4) בתוצאות גבוהות מאוד, ולא התקרבה אפילו לתוצאות כאלה בבית. הבעיה הזו תיפתר בהדרגה. מרכז השדה כבר משתפר, והמאמן בני בן זקן מבין היטב שעליו להשקיע יותר באימונם של הקשרים. את אבירם ברוכיאן יש לשבץ מאחורי החלוצים ולשחרר את התגלית הגדולה של העונה, אריאל הדר, לתפקידים התקפיים.

הדר הצעיר הפתיע מאוד את אנשי קטמון. הוא מצליח לאיים על שער היריב וגם להשקיע המון עבודה בקישור. מוסרים לי שגם השתלבותו החברתית היא ראויה לציון. האנרגיה והטכניקה שלו משחררים את ברוכיאן ואת איציק כהן לאיים על השער. הרצליה, קבוצת מרכז טבלה טיפוסית, היתה חסרת אונים נגד קטמון. השחקנים מעירנו הפגינו המון ביטחון עצמי, והרצליה לא הצליחה להגיב.

עוד מוקדם להגיב על המאמן בן זקן. הוא נראה דינאמי וחיובי, ולא נותר לו אלא לתת את דעתו על הפער בין משחקי הבית למשחקי החוץ ולגשר על פניו בהצלחה.