אני זוכר את הרגע במשחק העלייה לקראת סיום העונה שעברה מול נס ציונה מהליגה הלאומית לליגת העל. כל הקהל שר בצעקות שמחה, ואצלי דממה. הרגשתי את השקט – לא שקט רגוע מלא שמחה ואושר, אלא שקט של ריקנות. הרגשה של אפיסת כוחות, כאילו אני זה ששיחק 90 דקות, או בעצם עונה שלמה, ועכשיו מבין מה מחכה לנו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
אנחנו כמעט שנה אחרי. כשאני מביט על הקושי של השנה שעברה אני מעלה גיחוך (קצת פרופורציה בחיים שלי כנראה לא תזיק). עלינו לליגת העל אחרי 21 שנים, וידענו שזו הולכת להיות עונה קשה. האמת, לא תיארתי לעצמי עד כמה היא תהיה קשה. מההפסדים בדרבי, דרך התוצאות על המגרש, הקרע בתוכנו, פציעות, התסכול מהשופטים – הכל הלך קשה.
אני מנסה לתאר לעצמי את ההרגשה אחרי המשחק שיכריע את העונה הזו של הפועל ירושלים, וממש לא יודע מה לצפות. בדרך כלל בחיים אני מעדיף סיטואציות שבהן הדברים תלויים בי, בפעולות ובמעשים שלי. המצבים שבהם הדברים תלויים באחרים קשים לי מאוד, חוסר האונים הזה מוציא אותי מדעתי וגורם לאי שקט.
והנה אנחנו עומדים בפני שלושה שבועות שיכולים להפוך את העונה הזו מסיוט לחלום. רק בספורט רגע אחד יכול לשנות מציאות ארוכה. אנחנו הקהל מצדנו נדע לשים את כל המשקעים מאחור ולהתגייס בכל הכוח לקראת המשימות החשובות שלפנינו. אמנם התרומה שלנו לתוצאה במגרש היא מינורית, אבל היא כן מעצבת אותנו בתור מועדון וחשובה מאוד לתהליכים הארוכים יותר.
השרביט נמצאת אצל השחקנים. זה הזמן שלהם. לא המאמן, לא המנהל המקצועי, וכנראה שלא הקהל יכולים להשאיר אותנו בליגה, גם לא כדורגל איכותי. רק אגרסיביות, עצמה, כוח, מלחמה ומעט מזל. הרי לא בכדי אנחנו נמצאים יחד עם עוד שלוש קבוצות שנלחמות על הירידה. הפערים בינינו הם לא ביכולת, אלא באופי, וקבוצה שתדע להתמודד מנטאלית בצורה טובה יותר עם הלחץ – תשרוד.
השבועות האלה מתחילים במשחק דרבי, שהוא הרבה מעבר לשלוש נקודות. זה קרב על הגאווה שלנו. ניצחון במשחק הזה יכול להתחיל קרב הישארות הרואי. לא רוצה לחשוב בכלל על הפסד.
לכן, כל מה שאני מבקש מהקהל, מהשחקנים, מזיו ומכל הצוות המקצועי – תשימו הכל מאחור. תגיעו למשחק הזה כאילו זה המשחק הראשון והאחרון של העונה. אני יודע שזה נשמע פשוט והחיים הרבה יותר מורכבים, ומודע להתנהלות העניינית והמקצועית לאורך העונה. אני יודע שאף אחד לא הוריד את הרגל מהגז אפילו לרגע.
וכן, זהו היום, זה הזמן, זה הרגע שכל שהדברים יתחברו לנו סוף-סוף בטיימינג המתאים. פשוט וקל ננצח את בית”ר ואת מכבי פתח תקווה ונישאר בליגה. נהפוך את העונה הזו. כי אנחנו הפועל ירושלים ולא מפחדים מאף אחד. מאמין בכם, מאמין בנו.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
באנו לקחת מכם את המועדון
כל הדיבור הזה על ביחד לא אוכל אצלנו . אחרי הירידה הקהל של קטמון כבר לא יבוא ומועדון יעבור בבחירות בשנה הבאה לבעלות של בעלי הבית האמיתיים של הפועל המקורית. מי אתם שתתנו לנו ציונים ותאמרו לנו איך להתנהג . אני לא מצטער שביתר תביס את הפועל כי זו תבוסה של הדרך של קטמון ולא הקשבתם למי שכמונו מבינים כדורגל ונתתם לעידן שמש ללכת והשארתם את זיו אריה.