הבעיה מתחילה עם זה שמציעים חיבוק. בכלל לא בטוח למשל שזה מה שנועם מלמוד צריך. בסיירת מטכ”ל או בגולני לא נותנים חיבוק למי שלא מצליח. להפך, בסיירת יבהירו לכל מי שנכשל, שעכשיו הוא יאכל חצץ, עד שילמד ללעוס אותו בקלות.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
הנה מה שמלמוד חייב להפנים: למשחק הבא הוא עולה כדי להשיג ניצחון, או אפשרות נוספת – ניצחון. אין עוד אופציות. כשמלמוד יגיד שזה לא הגיוני, צריך לתת לו לצעוק 10 פעמים בחדר ההלבשה מול כולם שזה מאוד הגיוני. ואז, כשיסיים, שיצעק שוב. כי זה היה חלש מדי. כך, עד שמלמוד ביחד עם כל חדר ההלבשה יהפכו לקן הקוקייה של שאגות. טקטיקה יש בהפועל, זה השיגעון שחסר.
הפועל בבעיה מפני שלאורך כל המחזורים האחרונים השחקנים נראים רכים. היו פה משחקים בהזמנה – חדרה, נוף הגליל, קרית שמונה – יריבות שהיה חובה לנצח, אבל חסרו להפועל רוע ונחישות. בתוך כל ההייטק שהוקם בקטמון, נדמה שלהפועל-אינטל-ירושלים אין פרקטיקה בסיסית של טירוף.
השחקנים נראים שפויים מדי על המגרש, מתוכנתים מדי. אין מי שיתפוס קריזה, אין רחמנא ליצלן מי שיתחיל להעיף צעקות. האם המנג’ר הוורבלי והמאמן הדיגיטלי יודעים להפוך שולחן, או שהם חיים בשלום עם הדמעות הזולגות למלמוד מעצמן?
אפשר להגדיר את הישורת הסופית של העונה באופן הזה: הצלחה היא התסריט שבו הפועל תסיים כאחת מבין שלוש הקבוצות הגרועות ביותר בליגת-העל. אי הצלחה הוא תסריט לפיו יהיה מדובר באחת מבין שתי קבוצות. כך שלמעשה, עם כל הגישה המקצועית המחשיבה את עצמה כה מודרנית, השאיפה עכשיו היא לקטוף את תואר הקבוצה השלישית הכי גרועה בליגה.
ובכן, כדי שאכן יתגשם החלום להפוך לקבוצה השלישית הכי גרועה, הנה כמה דמויות בלתי מודרניות ששווה לזיו אריה להזמין לאימונים הקרובים לצרכי השראה: עלי עותמאן, מאיר נחמיאס, ארצי ששון, ציון אוחנה, דורי לוי ידיד, מוסא סלמן. כולם יוכלו לספר איך לא יורדים מהדשא מבלי לדמם מהראש.
מנגד, יש כמובן אפשרות שאריה לא ממש מתמצא. במקרה כזה, כדאי שיחפש קצת רקע במקום שאפשר להניח שיותר טבעי לו, גוגל.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
גימלאי
צודק בכל מילה!