שבועות לא פשוטים עוברים על אוהדי הפועל בירושלים. לעיתים נדמה כי שתי הקבוצות, בכדורגל וכדורסל, פתחו בתחרות עיקשת עבור התואר הנכסף – מי תשבור יותר את לב אוהדיה חזק יותר. התחרות לא קלה והחברים מהכדורגל מתמודדים באופן התקפי ושוויוני (שרחוק שנות אור מצורת המשחק שלהם על הדשא), אך נדמה כי בכדורסל המצב קשה אף יותר. אם בכדורגל התוצאות והמצב העגום בטבלה כואבים, אך לא מפתיעים גם את האופטימיים בקרב אוהדי הקבוצה שידעו מראש שהמטרה לעונה היא לשרוד בליגה ולא מעבר – בקבוצת הכדורסל האדומה שורר מצב מוזר ואפתי בקרב מקבלי ההחלטות ואוהדיה. ההפסדים שנערמו בקצב וההדחה המוקדמת והכואבת משני המפעלים, בגביע ובאירופה תוך שבוע, שהותירו ריק ושיממון להמשך החורף הקר ועגום בארנה, התקבלו בשיווין נפש מדאיג בקרב מקבלי ההחלטות בארנה.
הכישלון של האדומים (וכן, שלא יספרו לכם סיפורים, הדחה מאירופה בשלב הראשון על ידי קבוצה אוקראינית חביבה שמורכבת מפליטי הליגה הישראלית – היא כישלון) נובע משרשרת כשלים בבניית הקבוצה בקיץ, התאהבות בפוזיציה ובמודל קבלת ההחלטות במועדון של אנשים שנפלו שבויים לקונספציה שבמינוי אדם שלא העביר אימון בחייו למאמן הקבוצה. כן יותם הלפרין.
לפני שלושה וחצי חודשים לקח יותם הלפרין חסר הניסיון את המושכות לתפקיד המאמן הזמני/קבוע של הקבוצה (מה הבעיה להודיע על זה?). רצף של מספר ניצחונות גרם אז לשיכרון חושים בקרב מקבלי ההחלטות ואוהדי הקבוצה שראו בהלפרין מושיע ולתחושה שתרופת הקסם נמצאה. לעניות דעתי, תופעה זו יוצרת פגיעה חמורה במעמד המאמן. מאמן זה מקצוע. לדעת להכין קבוצה טקטית, לעבור משברים, לנהל אגו של כוכבים ולהגיב תוך כדי משחק להתרחשויות זה מקצוע. כפי שמטופל היה חושש מללכת למנתח מוח בלי ניסיון מעשי, כך גם להשקיע את גורל המועדון בשחקן עבר גדול ככל שיהיה, בלי ניסיון אימון מעשי זה סיכון.
יותם יצטרך להוכיח שהוא ראוי לאמון ויכול לנהל את כוכביו. כרגע הוא נמצא במשבר אימון רציני ראשון בקריירה (כן, גם אחרי הנצחון המרהיב בבאר שבע). לאלה בקרב קוראינו שמזלזלים בטענתי, תחשבו בכנות ותענו לעצמכם – האם הייתם מעמידים בראש חברה שתקציבה לפי הערכות 30 מיליון שקלים בשנה מנכ”ל חסר ניסיון? נראה לי שאתם יודעים את התשובה.
מקבלי ההחלטות במועדוני הפועל כדורגל ובכדורסל כאחד, צריכים להתחיל להתנהל בצורה עסקית נטולת רגש, כפי שעושים בקבוצות ספורט מקצועניות בעידן המודרני. סמלים וגימיקים זה נחמד, אך ניצחונות הם הדבר היחיד שנחשב בספורט מקצועני. בעלי הקבוצה צריכים להתכנס ולקבל החלטות קשות ונכונות לעתיד המועדון ובראשן מינוי מאמן קבוע לקבוצה. הפועל למדה על בשרה החודש שאפקט המאמן החדש תמיד נגמר בסוף. בשבוע שעבר, בעודי הולך שפוף ראש בחזרה למכונתי, התנגן בראשי שירו הנפלא של אוהד הקבוצה, אביתר בנאי שמסכם את התקופה: “כלום לא עצוב הכל כרגיל, כלום לא קורה פה, כלום לא קורה פה, הרבה כאבים בגוף והרבה כאבים בלב”.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות