דעה | לעג לרש: מלול הוא לא מי שבית"ר צריכה

מה יהיה? איך יראה מחר? מה יהיה עם בית״ר? את השאלות הללו שואלים את עצמם אוהדי בית"ר כבר כמעט שנה.

כשהעתיד מעורפל כל כך, ההווה משתק והעבר המפואר כבר כמעט לא רלוונטי, הם מנסים לגשש באפלה. ההנהלה מחפשת רוכש, האוהדים רק מחפשים תקווה להיאחז בה.

בית״ר ממשיכה לשחק נגד עצמה. והיא פשוט לא מצליחה לשחק כדורגל. הקרע בקהל עמוק, אבל זה עוד מתגמד לעומת אי הוודאות הקיומית, שמאיימת ויוצרת מצב שבו כמעט בלתי אפשרי להצליח.

הלחץ הולך וגובר, הקהל הולך ומתמעט, והדבר היחיד שיכול אולי להציל את הקבוצה מירידה זה ניצחון ביתי על הפועל תל אביב, רק שאינני מצליח לראות את זה קורה גם בעיניים הכי אופטימיות שלי.

האדומים עולים על בית״ר בכל עמדה על המגרש, יש להם קבוצה מאומנת יותר, בטוחה בעצמה ועם סגל עדיף בהרבה, כולל פליטי בית״ר עידן ורד ודן איינבינדר, שאחרי רצף עונות בינוניות בבית וגן התעוררו לחיים דווקא בחודורוב.

בית״ר חייבת להפוך את המשחק החביב הזה למלחמת עולם, לירוק דם ולחפש את האקסטרות כדי לצאת מטדי עם שלוש נקודות. היציע המזרחי יהיה סגור, אבל קהל רב צפוי להגיע ולדחוף את הקבוצה במה שנראה כמו ההזדמנות האחרונה שלה להיחלץ ממאבקי תחתית מתישים. כמובן שניצחון אינו ערובה להישארות, אבל הפסד בית ליריבה השנואה מתל אביב בוודאי ידרדר את הספינה לתהום.

בכל יום שעובר צצים עוד ועוד סימני שאלה סביב סטפן מלול, הרוכש המיועד של בית״ר ירושלים. עסקים מפוקפקים באבו דאבי, עבר בכלא, ואמירות מופרכות הפכו את המועמדות שלו למורכבת במיוחד.

כבר בשלב המשא ומתן, אוהדי בית״ר השבעים מבעלים הזויים, מתלבטים האם הם בכלל בעד העסקה, בעוד דיווחים שונים מטילים בספק את יכולתו הכלכלית של האיש, ומראים לכאורה על חיבור אפשרי למשה חוגג.

שמעתי השבוע גם סברה לפיה תפקידו היחיד של מלול הוא להפעיל לחץ על קבוצת הרוכשים האמריקאית. אני מקווה שהקבוצה הזו לא פסלה עדיין את עניין הרכישה, כי כרגע הם נראים כמו המועמדים היחידים להציל את המועדון מקריסה.

שוחחתי השבוע ארוכות עם מר מלול, בניסיון להבין האם אכן ירד מהעסקה, מה ששמעתי ממנו היה הצהרות שאפתניות עד פנטזיסטיות על כך שהוא רוצה להפוך את בית״ר לאחת הגדולות באירופה. הוא מרגיש כמעט נרדף ומבקש שיתנו לו יותר כבוד. השאיפות לא מציאותיות. ״תהיה ריאלי״, ביקשתי ממנו. קודם כל בוא נישאר בליגה. מלול סיפר על קללות שהוא חוטף מאוהדים שונים בטלפונים מזדמנים, לדעתי תוצר של הראיון הנלעג והמביש שנתן בערוץ הספורט, שהפך אותו לבדיחה. חבל שזה קורה, אבל אולי זה נותן לו הצצה קטנה למה שמצפה לו.

ראוי שאדם שרוצה להיכנס לספורט הישראלי ובכלל, ידאג להופעה תקשורתית מכובדת וייצוגית יותר מאשר מצלמה ביתית בזווית לא זווית, ובושה לערוץ הספורט שאלו הם מנחיו – ברבריים, מתנשאים וחסרי בושה.

הגם שההצהרות של מלול נשמעות לא רציניות, ואולי הוא גם אין לו את הלוק הנכון, יש גבולות שאסור לעבור גם בטלוויזיה הישראלית, והפעם הגבולות הללו נחצו.