דעה | בניגוד לדעת האוהדים: זיו אריה ממשיך לקבל קרדיט לא מוצדק

דומה כי השבוע הצטרפו לעולם פרשני הכדורגל הישראלי גם אחרוני אוהדי הפועל במסקנה שלאיש העומד על הקווים יש לומר רק שלוש מילים, מילותיו של אוליבר קרומוול המורד האנגלי המפורסם לפרלמנט האנגלי: “בשם אלוהים לך!” אולם למרבה הצער ובשלב זה לפחות, זיו אריה לא ילך לשום מקום.

לעיתים עושה רושם כי האיש, המגובה באופן בלתי מוסבר בידי קברניטי המועדון, החליט להראות לשאר העולם כיצד ניתן לקבל את ההחלטות המשונות ביותר על המגרש ולהתבטא באופן השערורייתי ביותר מחוצה לו, ובכל זאת להישאר בתפקיד.

אריה הגדיל לעשות בשבת האחרונה כאשר למרבה התדהמה העלה הרכב ללא אף חלוץ טבעי. רק כאשר נכפה עליו לבצע שינויים בהרכב הקבוצה עקב פציעותיהם של חדידה ושולאג’ה, החלה הקבוצה לשחק כדורגל ואף השוותה את התוצאה, רק על מנת לחזור שוב לאחור לאחר הרחקת חוזז ממכבי וכמובן לספוג שני שערים בדקות האחרונות.

אם זה לא מספיק, הרי שבמופע האימים הקבוע שלו לאחר המשחק, אירוע לו ממתינים למרבה הבושה אוהדי כדורגל רבים בארץ, המשיך זיו בפרויקט הקטנת הקבוצה במשפט המקומם “אנחנו הפועל ירושלים מול מכבי, למה ציפיתם?”.

האם משפט מקומם כזה היה עולה על דעתם של מאמני עבר של הקבוצה? הרי שייע, עמר, מזרחי, דיין וחבריהם לא היו מעזים להוציא מפיהם מילים מקוממות מסוג זה. הם הרי הכירו את עברו המכובד של המועדון הזה וודאי זכרו ניצחונות גדולים של הקבוצה על מכבי ת”א.

ואם גם זה לא מספיק, הוסיף אריה לגימודו של המועדון בטענה חסרת היסוד על 8-7 שחקנים בהרכב הקבוצה ששיחקו כביכול בעונה שעברה בליגה השניה לנוער, ובכך המשיך את יכולת הספירה המפורסמת שלו מהדרבי האחרון.

הלב נצבט כאשר משווים בין דבריו של זיו לראיון של מאמן נוף הגליל שי ברדה, אשר לאחר משחקה האחרון של קבוצתו נגד הפועל ת”א ולאחר שהתל אביבים הצליחו להשוות את התוצאה רק בתוספת הזמן, אמר מילים מלאות השראה כי “נשחק רק כדורגל התקפי ופתוח, הקבוצה תישאר בליגה רק עם כדורגל כזה”. ראה ולמד.

אולם דומה כי אריה אינו הסיפור כולו. מאחוריו מתייצבת, שלא לומר מתבצרת, המערכת הניהולית של הפועל, בגיבוי הוועד המנהל הרגיל באמירת הן למנכ”ל ולמנהל המקצועי, וכמו אותם חיילים צרפתים בקרב ורדן קוראים בלבם “הם לא יעברו” כלפי אוהדי הקבוצה, אשר כיום מאוחדים יותר מתמיד ברצונם בהחלפת המאמן הכושל. למרבה הצער הפכה הדחתו של אריה למבצרה של המערכת הניהולית אשר בשם העיקרון לפיו הרחוב לא ינהל את הקבוצה כביכול, נקלעה לליקוי מאורות חמור ההולך ומחריף.

מה שהחל בשכנוע פנימי בלתי מוסבר לפיו בידם גאון כדורגל שעולם הכדורגל אינו מודע לגאוניותו, הפך למאבק עקרוני, סמלי ועקשני בדיעה הרווחת כיום בקרב אוהדי הקבוצה. רכבת ליגת העל הולכת ומתרחקת, יריבותיה של הפועל מתחזקות ומנגד נראה כאילו שיתוק אחז בקברניטי הקבוצה. זוהי הדקה התשעים לשינוי המתחייב אשר ספק גדול אם יבוצע.