דעה | ברוך הבא: הצטרפותו של אורי אלון להפועל יכולה להקפיץ אותה קדימה

השבוע התבשרו אוהדי הפועל ירושלים, שאורי אלון החליט להצטרף כספונסר של המועדון, וככזה יהיה לחבר הוועד. מדובר בבשורה אדירה, שיש בה כדי לטעת תקווה בליבו של כל אוהד כי המועדון אכן מתקדם למקומות גבוהים וטובים. בשורה נוספת הטמונה בהודעה, מתן חותמת סופית כי בירושלים יש קבוצת כדורגל אדומה אחת ואין בילתה. מי שעקב אחרי סצינת הכדורגל האדומה בעיר בשנים האחרונות, מודע לניסיונות העבר לרתום את אלון לקחת חלק בפעילות מועדוני הכדורגל האדומים בעיר, ניסיונות שנדחו על ידיו על הסף.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]

ברור שאלון בחזונו ראה קבוצה אדומה חזקה אחת, אליה יוכל להתחבר ומשמח שכך בחר לעשות. זה המקום להודות לחברי הקרוב יוסי ליפקין, שאחרי 8 שנות כהונה בוועד פינה את מקומו עבור כניסתו של אלון לוועד, ואף עודד מהלך זה, בהתאם להשקפתו לפיה צירוף אדם בשיעור קומתו של אלון למועדון באופן פעיל תטיב מאוד עם המועדון. ברור עתה שעל הועד לפעול כדי לפתוח עוד את השערים לצירוף ספונסרים נוספים, וכך להערכתי יפעל.

מנעד הרגשות של אוהדי הפועל למשמע ההודעה, נע בין חלומות פרועים על עשרות מיליונים שיגיע מאלון ויעמידו את המועדון בשורה אחת עם מכבי תל אביב, הפועל ב"ש ומכבי חיפה, לחשש או לתקווה כי אלון ישתלט על המועדון ויהפוך לבעל הבית היחידי תוך ביטול בעלות האוהדים. איני מכיר את אלון כלל, אולם לפי התרשמותי אין מקום לא לרגשות אלה ולא לרגשות אלה.

כמדומני שאלון מכיר הן בערך של שאר השותפים העסקיים, הן בתמיכות השונות מהגופים השונים, והן ובעיקר בעקרון בעלות האוהדים. אלון להבנתי בא להוסיף על הקיים ולהעצים את המועדון, ובכך לסייע משמעותית בקידומו ועל ידי ניהול איכותי אף יותר מהקיים, הדבר צריך להתקבל על ידי כולנו בזרועות פתוחות. נראה כי האתגר הגדול העומד לפתחנו הוא ההפנמה שרק על ידי הירתמות של כולנו, נוכל להגיע לעתיד הורוד המצפה לנו. לצורך כך יש לפעול במספר מישורים: תחילה על כולנו להשאיר בעבר את המקום והפוזיציה ממנה הגענו לאיחוד – קטמון, מקורית, ישיבה בבית וכו’ – כל מטען כזה סופו לחבל ברצון המשותף. שנית, עלינו לקבוע שני דברים: מטרת המועדון, וגבולות הגזרה וההתנהגות. שני הדברים הללו צריכים להיעשות בהידברות, הכלה וסובלנות בין כלל האוהדים, ובראייה צופה פני עתיד בלבד.

נראה כי ביחס למטרת המועדון לא אמורה להיות מחלוקת, המטרה צריכה להיות בראש ובראשונה, מועדון תחרותי חזק בצמרת עולם הכדורגל הישראלי. מחד מועדון אשר מקדם שחקני נוער ובית לקדמת הבמה, ומאידך מועדון המתחרה על תארים ופניו גם להופעות באירופה. ברור שהדרך תהא ארוכה ומלאת מהמורות, אבל זו חייבת להיות המטרה הראשית בראייה ארוכת טווח. יחד עם זאת יש לשמר את מגוון הפעילויות הנהדרות הנוספות הקיימות כיום במועדון, ליגת השכונות, הקבוצות המשולבות, וכו’. לשיטתי – בניגוד לטענות שעולות בעניין – אין הדבר עומד בסתירה זה לזה, נהפוך הוא יש בדברים כדי להזין ולקדם אחד את השני. ביחס לגבולות הגזרה, רק בעזרת שיח פורה נוכל לקדם גם נושא זה.