רוני דיאון – חבר יקר, גדול כתבי הספורט ברמה המקומית והארצית, איש מיוחד, בעל ידע יוצא דופן בתחום, אוניברסיטה מהלכת ומעל הכל – מענטש, הלך הבוקר, שלישי, לעולמו אחרי מאבק הרואי במחלה קשה.
דרכינו – של רוני ושלי – הצטלבו דווקא כשעבדנו בשתי רשתות תקשורת נפרדות, דיאון בידיעות אחרונות, תחת המקומון 'קול ירושלים', ואילו אני ברשת שוקן, תחת 'כל העיר'. רוני כמו רוני, היה מתחרה קשה במיוחד, ולא אחת הפתיע אותי בסקופים כאלה ואחרים, אבל מכאן דווקא למדתי רבות על אופיו החריג והמיוחד של האיש.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
כשדיאון פוצץ על השער האחורי את הידיעה הבלעדית על מינויו של אלי בן רימוז' ליו"ר הפועל, בידי המפרק דאז עו"ד עמי פולמן, חשכו עיניי, אבל הטלפון הראשון בשישי בבוקר, היה מרוני, שמיהר 'להתנצל' ואמר לי באלה המילים "גרוסמן, אתה לא אשם, ושאף אחד לא יעיר לך במערכת על מה שפרסמתי. זה מהלך שנרקם במהלך השבעה על מות אבי, אצלי בבית, עם בן רימוז' שהגיע לנחם. תרים את הראש ותמשיך לעשות את עבודתך הנאמנה". זה היה רוני.
לפני שדיאון ואני התחרינו זה בזה, זכיתי ללמוד את צעדי הראשונים ממנו, כששיתפנו פעולה בעיתון 'עולם הספורט'. זכור לי במיוחד ראיון שערכנו ביחד עם זאהי ארמלי, חלוצה של מכבי חיפה, שעבר להפועל. כשנכנסתי לדירתו השכורה של ארמלי ברחוב טשרניחובסקי בירושלים, וראיתי אותו ואת דיאון, צבטתי את עצמי כדי להאמין שזה אכן קורה – שדיאון הגדול ואני הקטן, מראיינים יחד את ארמלי. הייתי כחולם.
אחת התכונות שסייעו לרוני להפוך לאגדה, היה הזיכרון הפנומנלי שהפך אותו למה שהוא. בזכות מוחו הקודח הוא הפך לגורו של כתבי ספורט רבים. כשהוטלה על כתב כזה או אחר משימה בדמות כתבת מגזין, השם הראשון שעלה (גם אצלי) בראש – היה רוני דיאון. הוא זכר בעל פה את מה שספק רב אם ד"ר גוגל יזכור היום. הרכבים, תוצאות, דקות בהן נכבשו שערים וחילופים. לא לחינם הפך רוני לשם דבר גם אצל מאמני כדורגל בארץ – מדוביד שוויצר ז"ל, דרך יוסי מזרחי ואורי מלמיליאן (שהיו חבריו הקרובים) ועד לכלל השחקנים בקבוצות הירושלמיות, שבעיניהם רוני היה חבר ועיתונאי נערץ – מן שילוב היברידי שכזה, שהיה שמור רק לרוני.
רוצים להישאר מעודכנים?
לפני יומיים, כשהבנתי שרק נס עשוי להושיע את רוני, שלחתי לו הודעה בזאת הלשון – "היי רוני, אני מקווה שבקרוב תוכל לקרוא את ההודעה. אתה זוכר שקבענו להיפגש. אוהב אותך תמיד".
הבוקר, כאמור, הגיעה הבשורה הקשה מכל. אחרי מאבק ארוך וקשה, שידע עליות, תקוות גדולות, ומורדות, רוני שלנו הלך לעולמו. אני סמוך ובטוח, שגם שם, עולמו יהיה עולם שכולו טוב. עם הזיכרון הנדיר שלו, הוא בטח יישב יחד עם מאיר איינשטיין, אמציה חברו הקרוב ודוביד, והם יעלו חוויות כאלה, שרק אגדות יוכלו להעלות.
יהי זכרך ברוך רוני, תודה על כל מה שהענקת לי בחייך. רוני דיאון זכרו לברכה, וכמה אבסורדי, שזכרונו היה לברכה בעולם הזה.
העסקה שחלמתם עליה מחכה כאן. היכנסו לזירת הנדל"ן של ירושלים
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות