דעה | מאניה דיפרסיה: החוויה שכל אוהד כדורגל ובמיוחד אוהדי הפועל מכירים

כשנדרשתי לסיכום 2021, המחשבה הראשונה שקפצה לראשי היא מאניה דפרסיה. כל אוהד שבדמו מפעמת הקבוצה האהודה עליו מכיר את התחושה – אם הקבוצה ניצחה, אז השבוע נראה נהדר והכל זורם על מי מנוחות, אולם אם הקבוצה הפסידה חלילה, החיים נראים אפורים וקשים והסביבה הקרובה הולכת “על קצות האצבעות” כי כל דבר מציק ומכעיס. כך כמדומני ניתן לסכם את השנה  שחלפה על הפועל.

אירועי יום ראשון האחרון  –  ההודעה בדבר תמיכתו של אורי אלון במועדון ופשלת הדרבי אליהם אתייחס בהמשך – יצרו זיקוק מרוכז של תחושת המניה-דיפרסיה.

החיים בצל הקורונה ומערכות הבחירות החוזרות יצרו תחושות קשות אצל רוב הציבור, אבל לא אצל האדומים אשר היו שרויים בתחושות של אושר. לראשונה, חזרה הפועל ירושלים לתפקד כגוף אחד וקבוצה אחת, ודי היה בכך כדי למלא את ליבו של כל אוהד.

על כך נוספה ההבנה – יש שיקראו לזה “קרמה”  שלאחר האיחוד – כי המועדון צועד בדרך הבטוחה אל המקום לו הוא ראוי בליגת העל, ולקראת חגיגות 100 שנה להיווסדו, היוותה נדבך נוסף בדבר. הניצחונות והמיקום בטבלה חיפו על המשחקים ללא קהל, וצפיות משותפות של אוהדים יצרו אווירה אחרת של שיתוף והנאה כה נדרשת לקהל שחייב להיות ביציע.

לכך נוספה תחושת הגאווה בשחקני הבית של המועדון. כמי שליווה את שחקני מחלקת הנוער בצעדיהם הראשונים במועדון, לראות את הראל, אווקה, גוני, אדליי, אגבדיש, מידן, הופכים לשחקנים מובילים בליגה הלאומית עם פוטנציאל להפוך לשחקנים מובילים בליגת העל, הביאה לתחושה שאנחנו בדרך הנכונה. השיא כמובן היה בחגיגות עליית הליגה ואושר כזה לא חווינו 21 שנה.

גם תחילת השנה בגביע הטוטו יצרה מצג שווא, של המשך תחושת השמחה, בעיקר הניצחון בדרבי. תחושות אלה התנפצו אל קרקע המציאות שעה שהליגה החלה. משחקים ללא שערים, ה פסד מביך בדרבי הראשון, ויכולת רעה, גרמו לתחושת הלוזריות הכה מוכרת לאוהדי הפועל ואיתה הדפרסיה, שבה לגור בלב אוהדי הפועל. לקראת השנה החדשה, ועל ידי הצעדים שינקטו לחיזוק הקבוצה, נקווה תושב לאוהדים תחושת ההנאה. הישארות בליגה השנה היא לא פחות מזכיה בגביע המדינה.

שאפו ענק לוועד המנהל ולמנכ”ל, שהצליחו לרתום את אורי אלון לתמיכה במועדון. רק גיוס ספונסרים כמו אורי, שמצטרף ליוסי ליפקין, ג’ואל גרינברג ולארי טננבאום, ובשיתוף פעולה עם בעלות האוהדים נוכל להמשיך ולנסוק אל על כמועדון.

אי אפשר שלא להתייחס לפשלת הדרבי, אירוע שיזכר לדיראון עולם לצערי, ודורש טיפול חד. אוהדים רבים שכל יומם, לפחות, נסב סביב ההגעה למשחק חוו תחושת השפלה וזלזול, בעודם עומדים שעות רבות בקור הירושלמי, ואין להקל בכך ראש. תחילה על המועדון להציע כפיצוי את השבת עלות כרטיס המשחק, לכל אוהד אשר יחפוץ בכך. שנית לערוך בירור מי האחראי לכך שלא העיר לזיו על הדבר. איני סבור, למרות נטילת האחריות הג’נטלמנית של זיו – שבו האשם. על מי מהצוות המסייע שהיה אמון על העניין, לשלם במשרתו, כל התנהלות אחרת לא תתקבל.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון