שנה פחות חודש חלפו מאז מסיבת העיתונאים הדרמטית שכינס אורי אלון בניו יורק, שבה הכריז בחגיגיות על הצטרפותו של אמארה סטודמאייר, כוכב בעל רזומה עשיר בליגה הטובה בעולם, בהפועל.
- לקראת ההופעה בעיר: להיט – פרח השכונות, משחק טריוויה על טיפקס
- האיש שהגיע כדי להביא להפועל זכייה ביורוקאפ
- 2017 או 2015 – איזו קבוצה יותר גדולה?
- סטודמאייר או האוול?
כעת, כשעונת המלפפונים שוב בפתח, ממתינים בהפועל למוצא פיו של הסנטר באשר לעתידו, אך סטודמאייר, שהגיע בשנה שעברה עם הרבה מוטיבציה להשתקע בירושלים, מפזר באחרונה ערפל סביב הסוגיה היכן הוא ישחק בעונה הבאה.
בראיון שערך סטודמאייר לפני כשבוע ב"ניו יורק פוסט" הוא ציין כי ניצבות בפניו שלוש אפשרויות: לפרוש ולעזוב כאלוף, להמשיך בהפועל ולהגן על התואר, לחזור לאן.בי.איי ולחתום בקבוצה שזקוקה למנהיג ותיק.
הכדור, כפי שניתן להבין, נמצא בידיים של סטודמאייר. להפועל, אמנם ישנה אופציה להמשך ההתקשרות, אך ספק גדול אם בקבוצה יתעקשו איתו במידה ויבחר שלא להמשיך. מה גם שבהפועל חזרו במהלך העונה כולה כי השנה השנייה תלויה קודם כל ברצונו של השחקן.
מבחינת מספרים, הרי שהממוצעים של סטודמאייר היו רחוקים מלהיות מרשימים. בליגה הוא תרם 9.9 נקודות ו־5.9 ריבאונדים בממוצע לערב, כשבאירופה ובפלייאוף הממוצעים היו נמוכים יותר.
אם משקללים את הסטטיסטיקה הזו ביחד עם חוזהו הגבוה של סטודמאייר, שנאמד בכמיליון דולר בעונה, הגבוהה ביותר ששילמה הפועל אי פעם, נדמה כי די ברור שהוא לא סיפק תמורה עבור הכסף שקיבל, אך לסנטר, ובהפועל הדגישו זאת שוב ושוב במהלך העונה, היה ערך מוסף גדול בהרבה מאשר המספרים שלו.
והפועל, חשוב לציין, ממש לא לבד.
"זה ברור שאמארה לא היה המפלצת שכולם חשבו", מנתח אלעד חסין, מאמנה של מכבי קרית גת בעונה החולפת. "הוא לא נתן סטטיסטיקות מטורפות, אבל ברמה הקבוצתית ההחתמה שלו השתלמה להפועל. הקבוצה הגיעה איתו להישגים יפים, ואפשר היה לראות את השינוי שהוא הכניס כשחזר לסגל של הקבוצה במשחק השלישי בפלייאוף נגד נהריה אחרי שהחמיץ את שני המשחקים הראשונים. הוא נתן לקבוצה הרבה שקט והרבה ניסיון. ושוב, בשורה התחתונה הפועל הצליחה מאוד העונה וזה אומר הרבה. אני חושב שבשלב הזה של הקריירה, יותר חשובה לו ההצלחה הקבוצתית מאשר האישית".
חסין מוסיף ומתייחס גם לשכרו הגבוהה של סטודמאייר ומדגיש כי "מההתחלה היה ברור שלא מדובר בהחתמה על רקע מקצועי בלבד. להגעה שלו להפועל היה הרבה אימפקט בתקשורת בארץ ובאירופה וזה מה שרצה אורי אלון להשיג. הוא רצה הכרה באירופה ורצה לתת הצהרה לראשי היורוליג שהפועל ירושלים רוצים להיות שם ובגדול".
לסיכום מדגיש חסין כי "בהנחה ומצבו הבריאותי תקין, אז אין סיבה שבהפועל לא ירצו שהוא ימשיך לעוד עונה. אני כן חושב שאם להפועל לא היה את ריצ'רד האוול אז היו צריכים לשקול את ההמשך של סטדומאייר, אבל ברגע שהוא שם זו החלטה קלה".
סנטר העבר עידו קוז'יקרו מסכים עם דבריו של חסין ומוסיף: "חד משמעית הוא היה שווה להפועל ירושלים. אסור לשכוח שהוא העלה את רמת העניין סביב הקבוצה גם בארץ וגם באירופה. הרבה קהל הגיע בזכותו למגרשים והקבוצה קיבלה הרבה מאוד חשיפה תקשורתית בכל מקום שבו היא שיחקה והרבה מזה בזכותו. החשיפה הזאת שווה הרבה מאוד".
קוז'יקרו מתייחס גם לתרומה המקצועית של סטודמאייר ואומר: "בסופו של דבר היה אפשר להביא שחקן צעיר ורעב יותר שייתן כנראה יותר מבחינה מקצועית. גם צורת המשחק פגעה בו ובתרומה שלו. ועדיין, אני חושב שהוא הביא עימו הרבה ניסיון ושקט".
אלון אקרמן, ששימש כעוזר מאמן בהפועל בעונת האליפות הראשונה של הקבוצה, מציין כי "לדעתי רוב אנשי ההנהלה והצוות המקצועי בהפועל לא ממש ידעו למה לצפות ממנו בפן המקצועי. זו לא הסיבה שהביאו אותו ובהפועל גם אמרו את זה לא פעם במהלך העונה. מי שחשב שאמארה ישלוט מתחת לסלים ויהיה מהזרים הטובים שנחתו פה, טעה. לצד אספקטים טובים במשחק שלו, כמו סיומת יעילה בצבע, תרומה גדולה בריבאונד ויכולת חסימה, הוא התקשה לייצר נקודות בעצמו – בעיקר גב לסל, וייתכן שהיו צריכים לשים אותו יותר בסיטואציות עם הפנים לסל. גם הגנתית הוא היה רחוק מלהשביע רצון".
מנגד, בהרבה בחינות אחרות סטודמאייר, כך לדברי אקרמן, השיא תרומה גדולה להפועל. "אי אפשר להתעלם מהאישיות שלו ומהתרומה שלו לחדר ההלבשה", הוא אומר ומוסיף ש"כאשר שחקן עם רזומה כזה מגיע להפועל, מקבל את מקומו בהיררכיה ולא מתלונן על דקות משחק, זה מקרין לשאר השחקנים ומציב רף גבוה של התנהלות, ואסור לזלזל בחשיבות העניין הזה למרקם הקבוצתי".
ומה באשר לעונה הבאה? אקרמן סבור כי "בסיטואציה שבה האוול יהיה הסנטר הפותח, וזה יהיה מקובל על אמארה, אז אפשר להשאיר אותו. אמנם גם בהפועל יודעים שאפשר למצוא סנטר מחליף ויעיל בעלות נמוכה יותר, אבל אמארה הוא נכס להפועל".
תגובות