דעה | עוד נצחון כזה ואולי יהיה פלייאוף – אבל את מי זה מעניין?

צהלות השמחה של הבית"רים אחרי המשחק מול הפועל כפר סבא ביום ראשון האחרון היו מוגזמת למדי. עם כל הכבוד לשער הנצחון של דוד דגו הצעיר, זה נראה כאילו סצנת החגיגות לקוחה מזכייה בתואר כלשהו או בנצחון משמעותי מאוד על יריבה גדולה, בטח לא באיסוף שלוש נקודות שמבטיחות לצהובים שחורים ככל הנראה עונה נוספת בליגת העל או לכל היותר אופציה תיאורטית להעפלה לפלייאוף העליון.

צמד המאמנים דראפיץ' וברדה התחבקו והתנשקו כמו זוג נאהבים שלא ראו אחד את השניה זמן רב.

גם הם יודעים שהפסד היה שולח את בית"ר למאבקי הישרדות בפלייאוף התחתון ואותם ככל הנראה הביתה. ייתכן שאחרי "ההישג הנכבד" הם הצליחו לשרוד ויאמנו בבית וגן עד לסיום העונה, אבל לא יותר מכך.

לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

גם החגיגות של שחקנים על כר הדשא בטדי בסיום ההתמודדות היו פחות אותנטיות ובעיקר שידרו "שמחת הקלה" שבישרה שהם לא יתעסקו בקרבות תחתית השנה. זה הדבר האחרון שהם היו רוצים בשביל בעלי הקבוצה משה חוגג שנראה מיואש בתקופה האחרונה.

כעת, בית"ר תעסוק בחישובי העפלה לפלייאוף העליון, ואם זו הבשורה הכי גדולה של בית"ר השנה, אז אפשר להבין עד כמה מדובר בעונת נפל.

אם לא יקרה משהו בלתי צפוי בית"ר תשחק בפלייאוף התחתון ותעביר את הזמן עד לסיום העונה.

אני סקפטי לגבי העפלה, לא מאמין בכך וזה יותר עניין תיאורטי ממעשי. קשה לי להאמין שיריבותיה להתמודדות על הפלייאוף יפסידו בזו אחר זו כדי לפנות לבית"ר את המקום הנכסף. אני רוצה לעשות סדר ורוצה להדגיש משהו נוסף אם זה לא היה ברור עד כה מדבריי: גם העפלה מקרית לפלייאוף העליון לא תמתיק את הגלולה המרה, כי בכל מקרה מדובר בעונה כושלת לחלוטין של בית"ר.

משה חוגג צריך כבר להיערך לעונה הבאה. הנצחון על כפר סבא יכול לתת לו קצת אוויר לנשימה ובעיקר להתאושש, כי כלפי חוץ הוא משדר חוסר שקט ואונים. אחרי שקיבל לא מעט "מכות" השנה, הוא יצטרך לחשוב טוב מה הוא עושה בעונה הבאה ולאיזה כיוון הוא הולך, כי יש לו לא מעט עבודה בגזרה המקצועית.

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת4"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר"[email protected]

ועכשיו לקבוצת הכדורסל האדומה שמציגה עונת נפל לא פחות מזו של הצהובים שחורים:

הייתי נוכח בארנה גם השבוע בתבוסה להפועל חיפה. התביישתי בשביל אלף האוהדים שפקדו את היציעים, בשביל רובם זאת הייתה הפעם הראשונה שראו את קבוצתם האהובה שלא על מרקע הטלוויזיה.

אני לא יכול שלא לשים לב שהשחקנים כבויים, חסרי אנרגיה ורדומים. נדמה שהם משחקים "כאילו הם עושים טובה". בתום המשחק רמז המאמן הליטאי בראיון לחוסר המאמץ של שחקניו וזה אומר הכל.

ניכר שאין חיבור כלל בין שחקני הפועל למאמן הליטאי. שפת הגוף השבורה של השחקנים על המגרש רק ממחישה את זה ואני בספק אם גם החלפת שחקנים שנדרשת גם כך תעזור במקרה הזה. פרידה מאדומייטיס עכשיו היא יותר ממתבקשת.