ביום שישי האחרון ממש אל תוך כניסת השבת, דבר שלא אופייני בעידן משה חוגג, הודיעה בית"ר את ההודעה הצפויה שהיתה באוויר – ירדן שועה חתם במועדון לשלוש שנים ואפילו עם אופציה לעונה נוספת.
יש לציין שזה כבר הפך למסורת של "שישי החתמות" אצל חוגג, שרגעים לפני כניסת השבת שבה בדרך כלל מבשלם דגים, בעל הבית מבשל לבית"ר החתמה חדשה. כל אחד והתבשיל שלו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת17"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
את דעתי על ירדן שועה כבר הבעתי בשבוע שעבר והסברתי שמדובר בטעות, בטח כשהמספרים גבוהים יותר מהערכה הראשונית ונסקו עד ל-1.4 מיליון יורו תמורת 100 אחוז מהכרטיס וחוגג עם כל הכבוד יוצא לגמרי פראייר. קדימה להסבר: החלוץ הצעיר עוד לא קרע זוג שרוכים בכדורגל הישראלי, למרות עשרה שערים בבני יהודה וחמישה במדי מכבי חיפה.
מספרים כאלה לא מצדיקים סכומי רכישה דמיוניים. אם בשנות ה-90 חלוץ בכיר היה צריך לשמור על יציבות במשך שלוש עונות, כדוגמת אלון מ רחי, כדי לעבור לקבוצה גדולה, בשנת 2020 מספיק שתיתן עונה אחת טובה, אפילו חצי עונה פלוס סוכן טוב על מנת שתעבור לקבוצה אחרת בסכומי עתק.
חוגג לטעמי לא הבין מספיק טוב את הסיטואציה הלא פשוטה אליה נקלע יעקב שחר ובעיקר לא ניצל אותה כלל. שועה לא רצה להיות במכבי חיפה, אבל החזיק בחוזה גבוה לעוד שלוש עונות. שחר רצה להיפטר מהטאלנט השנוי במחלוקת לחסוך את השכר שלו וגם למזער נזקים אחרי שרכש את החלוץ בסכום גבוה מבני יהודה.
להשאיר את שועה ביציע ולהמשיך לשלם לו חוזה גבוה, זה משהו שלא מחזיק הרבה מים כטיבם של חוזים בכדורגל הישראלי ושני הצדדים היו מחפשים את היציאה החוצה במתווה של פשרה. חוגג, אולי בתמימות של ילד, מצמץ ראשון והציל את שחר שלא במכוון. לאלי טביב זה לא היה קורה. ואם כבר טביב, אני חייב לציין שאני מעריך מאוד את בעלי בית"ר שממשיך להשקיע (לפחות למראית עין) והחתים חלוץ מקבוצה בכירה, בניגוד לבעלים הקודמים, שרק חיפש לעשות אקזיטים על חשבון הקבוצה.
למרות החתמת שועה, יש לי עדיין ספקות לגבי המעשים של חוגג שלא עולים בקנה אחד עם ההצהרות שלו.
מצד אחד, הוא טוען כי לא יישאב לסכומים האלה, אחרי רכישת מיכאל אוחנה, אבל בפועל רוכש שחקנים צעירים בסכומים מופרזים. כנראה שחוגג מתחפש לטביב ורוצה לעשות קופה, רק שהוא משחק עם מספרים גבוהים בהרבה והסימנים לכך הם מכירת ליוואי גרסיה וגדי קינדה. אם להמר, וזה לא יהיה הימור פרוע, חוגג בונה המון על סנטיאגו אוקמפוס ומתאוסיניו וכמובן שועה ככאלה שיוכל להשביח ולמכור תוך זמן קצר.
ההתנהלות של חוגג מעלה תהיות לגבי המטרות שלו בבית"ר. מה הוא רוצה יותר – להביא תארים או לגזור קופונים? תשובה ברורה אין. וזה כבר חומר לטור אחר. מה שבטוח – אלי טביב הוא לא. מספיק שיפול עם ירדן שועה, שהיא עסקה לגמרי של "בונבון או כישלון", כדי שהמדיניות שלו תשתנה. המשך יבוא.
תגובות