אביגיל שרעבי, 55, האוהדת המפורסמת ביותר של בית"ר ירושלים, אשר עד לפני הקורונה לא פספסה אף משחק של הקבוצה, יושבת כבר כחצי שנה בבית. "אנחנו יושבים בבית כמו משוגעים, עוד רגע אני שוברת את הטלוויזיה מעצבים", כך היא מתארת בשיחה עם "כל העיר" את התסכול הגדול שחשים אוהדי הקבוצה. כל משחק אני עושה ריצות בבית ממקום למקום. יש לנו קבוצת וואטסאפ של האוהדים, כשיש משחק אנחנו מתכתבים, מתעצבנים ביחד, כל אחד מוציא את העצבים שלו. יש הרגשה של בדידות, לא פשוט. אבל האוהדים מקבלים בהבנה את זה שאין משחקים. אני מאוד מתגעגעת לשחקנים ומתכתבת גם איתם כל הזמן".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
שרעבי, תושבת פסגת זאב, מספרת כי החשש מהקורונה מורגש בשכונה במיוחד. "הפסקת הספורט היא משהו עולמי, אבל ראיתי בטלוויזיה שבמשחקים מסוימים באירופה כבר התחילו לכנס קהל. פה זה בעיה. ירושלים במגפה, השכונה שאני גרה בה במגפה. עם כל הכאב והצער, אם במצב של היום פותחים את הכדורגל אני לא הולכת. אני מתה מפחד. בעלי, שיהיה בריא, נכה צה"ל, מרותק לכיסא גלגלים. יש לי התקפי אסטמה, ובקורונה אני מעשנת פי שניים מעצבים. אין מצב שאני אגיע למשחקים, אני שומרת על בעלי ועל החיים שלנו".
אביגיל שרעבי (צילום: פרטי)
כשהמצב ישתפר, מציעה שרעבי לאמץ במגרשים את מתווה הקפסולות. "אם יכניסו לכל טריבונה 2,500 איש ויעשו בכל יציע מחיצה והאוהדים ייקחו את עצמם בידיים ויהיו ממושמעים, יהיה אפשר ליהנות. אם לא, אנחנו נאכל אותה. אבל אנחנו רחוקים מלהיות ממושמעים פה במדינה, אנחנו לא אירופה. לא הייתי אף פעם בחו"ל, לא ראיתי מגרש בחו"ל, אבל כשאני רואה את המשחקים בטלוויזיה אני רואה אותם בגולים קמים וקופצים כמו דגים. פה יש דברים כאלה? לבוא עכשיו להתחיל לחנך בן אדם, אנחנו רחוקים מהדברים האלה. החינוך במגרש מתחיל ונגמר בבית".
לדעתה של שרעבי, הבשורה על חזרת הקהל למגרשים לא תגיע בקרוב. "אני לא רואה באופק שום דבר שמתחיל להסתדר. מה שקורה פה במדינה על הפנים. אנחנו לא עם מאוחד, וזו הבעיה שלנו. אם היינו עם מאוחד הכל היה נראה אחרת. אולי יכולנו לגמור עם הקורונה הזאת אם היינו עושים כל מה שמבקשים מאיתנו. כל אחד פה אומר 'אני לא סופר אף אחד ממטר, אני אעשה מה שאני רוצה'. עם כל הצער שבדבר, אנחנו מתאחדים רק במלחמות".
את האשמה המרכזית תולה שרעבי במפגינים. "אם יש הפגנות אין סיבה שהקהל לא יגיע למגרשים. המפגינים עומדים בלי מסכות ולא שומרים על ההנחיות. מה ההבדל בין הפגנה למגרש, לא הבנתי. גם בהפגנות משתתפים אלפי אנשים. אבל מה אכפת לבג"ץ? כאן בכדורגל אין מי שיגן עלינו".
לבסוף, מסיימת שרעבי את דבריה עם מסר למשה חוגג, בעלי הקבוצה. "אני מאוד שמחה שהוא החזיר לנו את דראפיץ', למרות שאני יושבת בבית ישר חזר לי האור לפנים. כמובן שהתקשרתי לדראפיץ' מיד ואנחנו חברים מאוד טובים. אני מאחלת לכולנו שנהיה בריאים, שמשה חוגג יעשה את הדברים בצורה נכונה ולא בצפיפות, מבלי לחשוב על מניעים של כסף. שתהיה לכולנו שנה טובה, גמר חתימה טובה. שכולנו נהיה מאוחדים ושתישרף הקורונה".
רמי
אחלה אביגאיל אוהבים אותך שמרי על בעלייך