עונה די מוזרה עברה על קטמון. שוב, יש לציין. בקיץ שעבר הציפיות בקבוצה הרקיעו שחקים. הקבוצה בדיוק סיימה שנה מוצלחת עם המקום הרביעי בליגה הלאומית, עם פרדי דוד על הקווים ועם שלד שרץ זו העונה השנייה ברציפות. אלא שתוכניות וציפיות לחוד ומציאות לחוד. קטמון, כידוע, החלה בצורה רעה את העונה, הפסד רדף הפסד וההגנה היתה הגרועה ביותר בליגה.
באמצע חודש דצמבר התקבלה החלטה משותפת של המועדון ושל המאמן דוד על סיום ההתקשורת. קטמון אז דורגה במקום ה־13 בליגה עם 14 נקודות בלבד ב־14 משחקים. מספר שבועות לאחר מכן מונה בני זקן למאמן הקבוצה, והשאר כמו שאומרים, היסטוריה.
הסיומת של קטמון, כך מראים הנתונים, היתה הטובה ביותר בליגה הלאומית. זה הספיק לקבוצה כדי להיחלץ ממשחקי הפלייאוף התחתון ולסיים את העונה כשהיא במקום החמישי המכובד.
בן זקן, כמובן, אחראי על השינוי אבל יחד איתו את העבודה עשתה גם הנהלת קטמון, שחיזקה בצורה משמעותית את הקבוצה בחלון ההעברות של ינואר.פרט אליהם ראוי לציין במיוחד ארבעה שחקנים שהתעלו השנה ומשכו את קטמון למעלה, שניים מהארבעה, אורי פסו וניבאלדו, הצטרפו בחלון ההעברות של אמצע העונה, וזה מעיד יותר מהכל על השינוי הגדול שעשתה הקבוצה בחצי השני של העונה.
אבירם ברוכיאן
כמו קטמון, גם על ברוכיאן עברה שנה שמזכירה יותר רכבת הרים. הוא פתח את העונה הנוכחית עם המון ציפיות מעצמו ומהקבוצה ובמשחקים הראשונים הראה יכולת נהדרת וכבש שני שערים בשני המשחקים הראשונים. אלא שאז, לפני המחזור השלישי, הוא נכנס בצעד מפתיע למכון גמילה מהימורים, שם שהה לסירוגין במשך חודש וחצי, וחזר נקי וחדש לחלוטין. בלעדיו נכנסה קטמון לסחרור, שנמשך גם לאחר חזרתו ועד לחילופי המאמנים.
למרות שהחסיר לא מעט משחקים, סיים ברוכיאן את העונה עם 13 שערי ליגה, שאליהם הוסיף שבעה בישולים, ללא ספק מאזן מצוין. בנוסף אפשר לומר שהוא המנוע של קטמון והרבה מהיכולת של הקבוצה תלוי ברגליים שלו.
אריאל הדר
הילד, בן 21 בסך הכל, הגיע לקטמון בקיץ שעבר אחרי שהעביר שנה טובה בקביליו יפו מליגה א'. תחת פרדי דוד הוא זכה רק לפירורי דקות כמחליף וכבש שער בודד (בגביע הטוטו), אבל הגעתו של בן זקן לקבוצה הפיחה רוח חיים בכישרון הצעיר.
הדר החל לפרוח והפך עד מהרה לשחקן הרכב מוביל, תוך שהוא מוסיף למאזנו האישי שבעה שערי ליגה. להדר, שאליהם הוסיף ארבעה בישולים. בקטמון זיהו מהר מאוד את הפוטנציאל של הדר ומיהרו להחתימו על חוזה תלת שנתי, כשבקבוצה בונים עליו להוות את השלד של הקבוצה בשנתיים הבאות.
אורי פסו
הצטרף רשמית לקטמון רק בחודש פברואר, אבל מהרגע שנחת בקבוצה הוא הביא איתו הרבה מאוד שקט וביטחון להגנה, שהיתה כאמור הגרועה בליגה.
פסו שיחק בקטמון ב־12 משחקים, בהם ספגה הקבוצה שמונה שערים בלבד ואם לוקחים בחשבון את העובדה שבמשחק היחיד שהוא לא שיחק, נגד הפועל פתח תקוה, ספגה הקבוצה שישייה, הרי שאפשר לקבוע באופן חד משמעי שהוא אחד האחראיים הישירים להתעוררות של קטמון ולייצובה של הגנת הקבוצה. בנוסף הוא תרם גם שני שערים בניצחון הגדול על אחי נצרת.
בטיסטה ניבאלדו
ביחד עם פסו ייצב הבלם הברזילאי הוותיק את ההגנה הרעועה של קטמון. הוא היה אחד משחקני הרכש הראשונים שצירפה הקבוצה בינואר ומאלה שתקעו יתד בהרכב ושינו את העונה של הקבוצה ובעיקר את מאזן שערי החובה שספגה. גם ניבאלדו, כמו פסו, נתן תרומה גם בחלק ההתקפי שכבש שני שערים, אחד מהם שער ניצחון על בית"ר תל אביב רמלה.
לוי נח
סאסי
לוי נח
סאסי.
דן
סיידורף