"דתיים וחילוניים חיים יחד בהרמוניה"; "השכונה חווה צמיחה והתחדשות" – הפרלמנט של קרית מנחם

"דתיים וחילוניים חיים יחד בהרמוניה"

שרית חפץ, פעילה חברתית, תושבת קרית מנחם:
"בעלי גדל בשכונה ואני מתגוררת בה כ-30 שנה, כך שיש לנו שורשים. אני אוהבת את מגוון האוכלוסייה שיש פה – אנשים מכל העדות והמגזרים כשהדתיים והחילוניים חיים יחד בהרמוניה. כולם מסתדרים יפה מאוד ומקיימים שיתופי פעולה נפלאים ללא קשר לזהות כזו או אחרת – אלא למען השכונה והתושבים. בקרית מנחם יש פעילים רבים שמעורבים בחיי הקהילה עם יוזמות רבות. כך למשל, תושבים בשכונה יצרו קבוצת וואטסאפ שעוזרת לאנשים מבוגרים. הקהילה כאן מאוד מחוברת. בתקופת הקורונה קבוצת פעילים, שאני ביניהם, החלטנו שכל אחד יבשל מאכל אחר משהו כדי לעזור לאוכלוסייה המבוגרת והאנשים עם קשיים כלכליים, כאשר כל אחד תרם את חלקו מכלל המגזרים.

"בצד הפיזי, יש לנו המון פארקים וגני משחקים ובשנים האחרונות אפשר לראות שהעירייה דואגת לשפץ ולהקים גנים לצורכי התושבים, בין היתר גם פארק כלבים ברחובת מקסיקו וקוסטה ריקה".

"השכונה חווה צמיחה והתחדשות"

חיליק אברג'ל, תושב השכונה:
"בשנותיה הראשונות לאחר קום המדינה קלטה מדינת ישראל כ-700 אלף עולים בעיקר מארצות ערב וגם ממדינות אירופאיות – יהודים מוצלים משואת יהודי אירופה. כחלק מקביעות בשטח הוביל בן גוריון נבנו שכונות חדשות בירושלים, קרית מנחם אחת מהן. תחילתה של השכונה בסגנון שכונת גנים – בניה של עיר גנים א' וב' – מבנים נמוכים חדי קומה במרחק רב זה מזה מתוך כוונה שיחידות מגורים אלו ינהלו משק עזר של חלב וירקות וייסעו לתזונת העולים בשנות הצנע. בוואדי האסבסטונים נבנתה מעברה ובה עשרות מבני אסבסט בה שוכנו העולים. ההתחלה לא היתה פשוטה, השכונה לא היתה מחוברת למים זורמים, חשמל וכבישים ועם בניית בית החולים הדסה עין כרם, מצבה הוטב. השכונה ידעה עליות ומורדות, קליטת עליה מאסיבית ופיתוח רווחה, חינוך וכלכלה.

"בשני העשורים האחרונים השכונה חווה צמיחה והתחדשות – בבנייה, בזוגות צעירים ובמערכת כבישים ותחבורה. שטחים פתוחים סמוכי עיר – הפכו מנטל לנכס ומחצר אחורית ומוזנחת לאבן שואבת. פארק ירושלים בנחל רפאים, עין לבן ושביל ישראל הפכו את השכונה למיוחדת ומבוקשת".

"אחת השכונות הטובות ביותר לגדל ילדים"

רוני סילפן, מנהל מינהל קהילתי גנים:
"אין על קרית מנחם. עברתי לשכונה לפני 8 שנים ביחד עם אשתי והבן הבכור שלנו, שהיה תינוק, מתוך תחושת אין ברירה. לא יכולנו למצוא דירה במחיר סביר למשפחה המתרחבת. מהר מאוד האילוץ הפך להחלטה הכי טובה שקיבלתי כבר המון זמן. מעבר לכך שהפכתי למנהל המינהל הקהילתי שנה לאחר המעבר, קרית מנחם מציעה למשפחות הצעירות שלה איכות חיים מעולה, לחילונים ולדתיים. מסגרות חינוך מצוינות מגיל לידה ועד התיכון, פארקים וגינות משחקים, טבע משגע ממש מחוץ לבית וקהילה חיה ומגוונת. תוסיפו לזה מינהל קהילתי זמין ורגיש לרצונות ולשיגעונות של התושבים, וקיבלתם את אחת השכונות הטובות ביותר לגדל בהן ילדים בירושלים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

"שכונה עם איכויות אנושיות יוצאת מן הכלל"

יובל שיפריס, מתנדב בוועדה הפיזית של המינהל הקהילתי:
"אני מתגורר ברחוב קוסטה ריקה בקרית מנחם מזה 8 שנים. האתגר המרכזי העומד בפני השכונה הוא התחדשות עירונית – פינוי מבני מגורים במצב תחזוקתי מחריד ומסוכן, הוא צו השעה אך יש לעשות זאת תוך שידרוג מאסיבי של התשתיות הפיזיות והתשתיות הציבוריות, ולכך נדרשת התגייסות של עיריית ירושלים, ועדות התכנון ומדינת ישראל. ברחוב קוסטה ריקה לדוגמא, אושרו תוכניות (נוף הפארק וקוסטה ריקה 37-25) שיביאו לתוספת של כ1,250 יחידות דיור לרחוב – זה 4,100 תושבים חדשים, 6 מגדלים בני 35-25 קומות. חייבים לדאוג לכבישים, לתחבורה ציבורית, להלכתיות, לשבילי אופניים, לבתי ספר וגני ילדים, לפארקים ושטחים פתוחים, שניתן יהיה להמשיך לחיות ברחוב במשך שנות ההקמה, וחייבים לדאוג שהבניינים החדשים יתוחזקו כך שלא נקלע לאותה סיטואציה בעוד 30 שנה. השכונה שלנו מגוונת עם איכויות אנושיות יוצאות מן הכלל. בטוחני שנצליח לרתום את כולם לשדרוג מיטבי של השכונה".