אפשר להתווכח אם ריבוי תוכניות הבנייה טוב או רע לירושלים, אבל על דבר אחד אין עוררין – עיריית ירושלים דוחפת ומקדמת תוכנית בנייה בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז נבחר משה ליאון לתפקיד ראש העיר. ואם ראש העיר הוא הקודקוד שמתווה את המדיניות, על הביצוע בפועל אמונים אנשי עיריית ירושלים ובראשם המנכ"ל איציק לארי.
כניסתו של לארי לתפקיד המנכ"ל לפני כשלוש שנים לא עברה חלק, הוא זכה לקיטונות של ביקורת מצד רבים מהעובדים בראשות הוועד בכיכר ספרא וההסתדרות במרחב ירושלים. רבים בוודאי זוכרים את ההפגנות נגד לארי בשנה הראשונה לכהונתו עם שלטים בנוסח "על עתיד העובדים לא מהמרים", "העובדים הם לא טופס טוטו" ועוד, אשר מתייחסים לתפקידו הקודם כמנכ"ל הטוטו.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
המייל האדום של "כל העיר" [email protected]
אבל זוהי כבר היסטוריה. העימותים הללו הם מנת חלקו של העבר. כיום לארי הוא דמות דומיננטית מאוד, אשר אמונה על הביצוע של המדיניות שמתווה ראש העיר. ולפחות בצד של הבנייה בירושלים – הוא והכוחות הנוספים שפועלים בכיכר ספרא (מהנדס העיר, אגף הפיקוח על הבנייה, ועדת התכנון המקומית ועוד) – עושים את עבודתם על הצד הטוב ביותר עם כמות גדולה של תוכניות מאושרות וכאלו שעוד יאושרו.
"חשוב לי להדגיש שנושא ההתחדשות והבנייה בירושלים מגיע אחרי הרבה שנים של קיפאון בכל הקשור לבנייה", אומר לארי בראיון ל"כל העיר" שהתמקד בתחום הנדל"ן. "חשוב להבין – נושא הבנייה, ובפרט בנייה למגורים בירושלים, הוא קריטי. הרי כולם יודעים ומכירים בכך שאין קרקעות, ובשל המחסור בקרקעות, הדרך היחידה להוסיף יחידות דיור בירושלים היא התחדשות עירונית".
"בזכות המדיניות של ראש העיר, שמקדם ודוחף את הנושא, ובזכות התחבורה הירוקה בירושלים, שהיא המובילה בתחום בארץ ומתקרבת גם לערים מובילות בעולם, אנחנו בונים כיום לגובה ומוסיפים אלפי יחידות דיור בשנה – בעיקר על ציר הרכבת הקלה – הנוכחית והעתידית".
על איזה היקפים מדובר?
"אחרי הרבה שנים שבהן ניתנו בירושלים כ-2,000 היתרי בנייה בשנה, ב-2021 חתמנו על 5,000 היתרי בנייה, 3,000 מתוכם במסגרת התחדשות עירונית. זה גידול של 150 אחוז, ואנחנו בדרך לעבור השנה גם את המספר הזה. אם הכל יעבוד חלק – בשנת 2022 נוציא היתרים לכ-6,000 יחידות דיור. זה מספרי ענק. אם נלך קדימה יותר – עד 2030 יהיו בירושלים עוד עשרות אלפי יחידות דיור בהתחדשות עירונית. יש כיום כ-40,000 יחידות דיור במסגרת תב"ע בהתחדשות עירונית. זה המון. הדבר מתאפשר בגלל תשתיות הרכבת הקלה, בהתחדשות העירונית אנחנו יכולים לבנות לגובה – אבל אנחנו לא בונים רק מגורים אלא מגדילים גם את מספר מבני הציבור בכל פרויקט מכיוון שהגדלת האוכלוסייה מחייבת את זה".
במשך שנים רבות היו תלונות על בירוקרטיה וסחבת מבחינת אישורים לבנייה, החל משלבי התכנון ועד הביצוע. מה בעצם השתנה?
"הכל. אנחנו, וזה אומר ראש העיר, אני, מהנדס העיר וכלל הגורמים הרלוונטיים, נמצאים בקשר עם היזמים ועם הקבלנים. כל חסם שיש אנחנו פועלים להסיר. ברגע שאנחנו שומעים על בעיה כלשהי, אנחנו פועלים כדי לפתור אותה. אפשר לראות את הבעת האמון בעיריית ירושלים בכך שמגיעים לעיר יזמים שלא היו פה מעולם. לדוגמא, לפני כשנה יצאה קרקע לבנייה במתחם שערי צדק הישן. רשות מקרקעי ישראל נקבו במחיר מינימום של 200 מיליון שקל. למכרז ניגשו 12 חברות מהמובילות בישראל, וזכתה בו חברת קנדה ישראל שזהו הפרויקט הראשון שלה בעיר. זו הבעת אמון במה שאנחנו עושים. גם המחיר ששולם – למעלה מ-500 מיליון שקל – זו הבעת אמון בעיר ירושלים ובעיריית ירושלים".
בוא נדבר פרקטי, מה בעצם עשיתם? איך שיפרתם וייעלתם את התהליך?
"צירפתי פרויקטור שאחראי על תחום הבנייה. הגדלנו את מספר העובדים באגף הבנייה. השירות השתפר ללא היכר וגם הפך למקוון ונוח יותר למשתמש. כיום בשביל חלק גדול מתהליך הוצאת אישור אין בכלל צורך להגיע לעירייה. הכל דיגיטלי. מעבר לכך – אנחנו כמובן מלווים את היזמים והולכים איתם יד ביד. וכשאני אומר מלווים זה מתחיל מלמעלה – מראש העיר שמקיים שולחנות עגולים, ממשיך איתי שגם אני מלווה באופן אישי יזמים ותהליכים ועובר דרך מהנדס העיר, ועדות התכנון ועד לאחרון העובדים. וזה עובד – אפשר לראות את הנתונים, אפשר לראות את ההקדמה בלוחות הזמנים ואפשר לראות את העלייה במספר ההיתרים שניתנים. יש זינוק משמעותי במספר התחלות הבנייה בירושלים".
תן דוגמא לפעולה שעשיתם וקיצרה משמעותית את זמן ההמתנה של היזמים?
"ראשית חשוב לומר שיש הירתמות של כלל הגורמים העירוניים. אנחנו הגדרנו יעדים וכולם עומדים בהם. בנוגע לדוגמאות – נתחיל מזה שהיזמים מקבלים מענים וליווי שוטף לכל אורך הדרך. ואם נרד לרזולוציה נמוכה יותר, אז אתן דוגמא מהיטלי השבחה – רק כדי לקבל את השומה להיטל השבחה, לדעת כמה צריך לשלם, היזמים המתינו בעבר כשנה. ההליך התקצר היום משמעותית וזו סתם דוגמא קטנה לחסם שהסרנו. צריך להבין – זה כמו דומינו. ברגע שהסרנו חסם אחד כל התהליך מתקצר משמעותית. בנוסף, הגדלנו את הצוותים – בין אם זה אנשי מקצוע כמו שמאים ובין אם פקידי עירייה. שיפרנו את מערך הדיגיטל שלנו, שהוא מאוד-מאוד מתקדם".
בצד השני של הבנייה נמצאים התושבים – מה אתה אומר לאלה שחוששים מאוד מהציפוף?
"אנחנו מקשיבים לכולם ואנחנו מטפלים בנושא התשתיות. אנחנו הכפלנו את קווי האוטובוס בירושלים ובעוד כשנתיים כבר אפשר יהיה לומר ששילשנו את מספר הקווים והנסיעות באוטובוסים בעיר. בנוסף, יש גם את הרכבת הקלה – כבר כיום, עם קו אחד שגם הוא לא שלם, יש כ-250,000 נסיעות ביום. זה מוכיח שהירושלמים רוצים תחבורה ציבורית. בנוסף, יש את הרכבת הקלה עם כ-250,000 נסיעות ביום עם קו אחד, שגם שם פעלנו כדי לשפר את התדירות ונוחות הנסיעה. כמו כן, הקמנו שבילי אופניים, שבילים להולכי רגל ואנחנו לא עוצרים. אנחנו ממשיכים לטפל גם בתשתיות התחבורתיות ויהיה מענה תחבורתי לכל מקום ולכל פרויקט".
"נכון", ממשיך לארי ואומר, "העבודות גורמות לאי נוחות ולסבל, אבל אפשר כבר לראות את השינוי שקורה. חשוב שכולם יבינו – ההתחדשות העירונית זה הפתרון היחיד שלא יפגע בריאות הירוקות ברכס לבן, בהדסה וכו’. זה פתרון שגם נותן מענה לשדרוג הבתים של התושבים. אני רוצה לומר לכולם שהעירייה, מראש העיר ועד אחרון העובדים, עושה ימים כלילות למען תושבי העיר. ירושלים משנה את פניה – כיאה לעיר בירה היא משגשגת והיא עוד תשגשג. שיהיה חג שמח, בריאות איתנה ושתושבי העיר ייהנו מכל הטוב של ירושלים".
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
תגובות