מדד השכונה – והפעם: תנופת ההתחדשות בדרום העיר

גיאוגרפיה

קרית היובל שוכנת בחלקה הדרום מערבי של ירושלים, מצפון לה נמצאת שכונת בית וגן, ממערבה שוכנת שכונת עין כרם, מדרומה עיר גנים וקרית מנחם וממזרחה רמת שרת ורמת דניה. השיכונים הראשונים בקרית היובל היו שיכון ותיקים ושיכון עולים, ובסוף שנות ה-50 הוקמה בה מעברת אסבסטונים גדולה, בוואדי ארוך וצר במערב השכונה, שבקרוב מאוד יהפוך להיות פארק אטרקטיבי שישרת את תושבי השכונה בפרט ותושבי ירושלים בכלל. במהלך שנות ה-60 התפתח האזור הדרומי של השכונה, ובסוף שנות ה-60 נבנה האזור הצפון-מערבי ורחוב שטרן התוחם את השכונה מדרום וממזרח. באותן שנים הוקמה שכונת הווילות הראשונה בירושלים, ברחוב שמריהו לוין.

קרית היובל משמשת כאזור מעבר לחלקים שונים של העיר, והיא נחצית על ידי מערכת כבישים המובילה נפח תנועה גדול במרבית שעות היממה. קרית היובל היא מבין השכונות הוותיקות בירושלים, וכך גם אוכלוסייתה מבוגרת יחסית לממוצע העירוני. אוכלוסיית קרית היובל מגוונת למדי – ניתן למצוא בה אזורים יוקרתיים ומבוססים, לצד אזורי רווחה השוכנים זה לצד זה.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר בזמן אמת"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 המייל האדום של "כל העיר" [email protected]

בקרית היובל התפתחו שירותים רבים בתחום החברה והבריאות מהטובים בעיר, כמו מרכז קהילתי בריאותי של "הדסה", לשכת שירות גדולה למשפחה ולקהילה, תחנה לבריאות הנפש, מעונות סטודנטים, דיור מוגן לקשישים, בתי אבות, מינהל קהילתי ואפילו הפאב הקהילתי הראשון בעיר – המפלצת – הוקם בה. רחובותיה נקראים על שמות מדינות באמריקה הלטינית ועל שמם של אישים בתנועה הציונית ובתנועת העבודה. במשך השנים שופרו תנאי המגורים בשכונה. שיכון ותיקים הפך לשיכון יוקרתי, וגם השיכונים האחרים שופצו. בעתיד הקרוב מאוד יעבור בשכונה הקו האדום של הרכבת הקלה – בדרכו לתחנה הסופית התחנה הסופית בהדסה עין כרם, כשבעוד מספר שנים יעבור בשכונה גם הקו הסגול.

היסטוריה

השם קרית היובל ניתן לשכונה בסוף שנת 1952, לכבוד שנת היובל (50) הקרן הקיימת לישראל (קק"ל). בשנותיה הראשונות נקראה השכונה בשם הערבי 'בית מזמיל', ואף הופיע במאה ה-19 בגרסה "בית מזמיר" אצל נוסעים גרמניים וצרפתיים וכן במפת 1875.

מגלשת המפלצת בגן רבינוביץ (צילום: מיכאל יעקובסון)

בדצמבר 1949 ניגשו המודדים לבצוע מדידה מרוכזת של השטחים בשכונה, על מנת להקים עליה את השיכונים הרבים של האגודות ששיוועו לדיור. בסוף מאי 1950 הסתיים תכנון שטח בית מזמיל, וקק"ל ניגשה להכנות לביצוע עבודות פיתוח. תוכנית בית מזמיל, כפי שתוכננה על ידי קק"ל, תוארה על ידי מרדכי שטנר, נציג האוצר בוועדת התכנון: "אחת התוכניות של בנין ערים היפות ביותר שיצא לי לראות עד כה". לאחר אישור התוכנית, החלו ארגונים שונים לבנות יחידות דיור בשכונה. שיכון ותיקים (שכון ותיקי ההסתדרות) נבנה על ידי חברת "שיכון", שיכון עממי שכונה ז', שיכון עובדי המדינה, שיכון עובדי משרד העבודה. שיכון סלע, שהתחלת בנייתו היתה בחודש מאי 1952. מעונות עממיים, שיכון עולים ושיכון עמידר שנבנו על ידי חברת עמידר-אפרידר וקהילת "בני ציון" מארצות הברית. מעונות סטודנטים נבנו ברח' גואטמלה ושיכון אזרחי של חברי הציונים הכלליים. בסוף 1953 ניתנו 33 מגרשים לדיפלומטים, קבלנים ואנשים אמידים מבני ירושלים (רחובות שמריהו לוין ותחילת רחוב הנטקה). בנוסף, קק"ל החכירה שטח לבית החולים לילדים אילן במערב קרית היובל. בשנת 1973 הוקם בשכונה גן רביבנוביץ, הידוע יותר בשם גן המפלצת, על שם פסל הגולם שיצרה הפסלת ניקי סיינט-פאול.

אוכלוסייה

24,543 תושבים (נכון לשנת 2020).

מספר יחידות דיור

6,500.

קרית היובל (צילום: אורן בן חקון)

ממוצע מדד חברתי כלכלי (נכון לשנת 2020)

4.37.

תעריפי ארנונה בשקלים למגורים (אזור החיוב משתנה בהתאם לרחוב)

• הגדרת סוגי בניינים לחיוב ארנונה
1 – בניין אשר בו דירה אחת או יותר ששטחה (שטח היחידה) 120 מ"ר ומעלה.
2 – בניין אשר בו דירה אחת או יותר הבנוי מאבן, בטון או בלוקים.
3 – בניין אשר בו דירה אחת או יותר הבנוי מאבן, בטון או בלוקים ואשר אין בדירה חלק מחדר אמבטיה/שירותים או שהחדר או חלק ממנו נמצא מחוצה לה.
4 – בניין רעוע, בניין הבנוי עץ או פח, או דירה ללא חדר אמבטיה/שירותים, או דירת מרתף אשר תקרתה נמצאת בכל העברים בגובה פני הקרקע או למטה ממנו.

ארנונה למ"ר בשקלים לעסקים

עד 150 מ"ר – 343.74 שקלים.
מעל 150 מ"ר – 354.75 שקלים.

שטח קרקע בדונם

2,014.

שטח קמ"ר לתושב

0.06.

קרית היובל (צילום: אורן בן חקון)

מבני ציבור, דת, קהילה ופנאי

פארקים וגנים מרכזיים: גן רבינוביץ' (המפלצת), פארק דניה, גן שטרן, גינת תיאטרון בוסתניה.
מרכז מסחרי: רח' אורוגוואי 3.
גנים לגיל הרך: כ-80 מוסדות חינוך לגיל הרך
בתי ספר יסודיים: תל"י בית וגן (לשעבר דוד סטון), גרשון אגרון, הניסויי ארגנטינה, נוה עציון, הטנה.
חטיבות ביניים ותיכונים: בויאר, ביה"ס למדעים ואומנויות-יאסא, תיכון ע"ש ליידי דייויס, פולינסקי.
תנועות נוער: בני עקיבא, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, הצופים.
ארגונים חברתיים מובילים: מהפך, בקהילה, יובלים.
בתי כנסת מרכזיים: בקרית היובל למעלה מ-30 בתי כנסת – הבולטים שבהם: "תפארת ישרים", "שבט אחים", "בית שלמה", "אוהל אבשלום", "שערי דעת" (חרדי).
מרכזי פנאי ותרבות: בית טיילור, בית רחל, סנפלד, פיליפ לאון.
מקווה: מקווה קרית יובל – רח' פלורנטין 3, מקווה חב"ד – רח' פלורנטין 6.
דואר: סניף מס' 171, רח' וולטה עילית 3.
קופות חולים: כללית – רח' בורכוב 63, רחוב אורוגוואי 3, מאוחדת – רח' אורוגוואי 3, לאומית – רח' יעקב טהון 18, מכבי – רח' צ'ילה 6.
אולמות ספורט: היכל הספורט ע"ש גולדברג (מלחה).
אטרקציות: פאב המפלצת – פאב קואופרטיבי שכונתי.
בשלבי פיתוח: פארק האסבסטונים.

• • הנתונים באדיבות מכון ירושלים לחקר מדיניות ועיריית ירושלים