דעה | הכל – "רק חול וחול"

אפתח דווקא במה שכתב כב' השופט מנחם קליין (שופט בכיר) בשולי החלטתו מאמש, שם הזכיר שכבר בעבר התריע "שאם לא נהיה תלויים זה בזה, בסוף נהיה תלויים זה ליד זה".

רבים חושבים שהשופט קליין כיוון בדבריו למחנות מימין ומשמאל. אני רואה בזה דווקא מסר לקציני משטרה – להפסיק להתנהל כמי ש"תלויים" בגחמות של השר איתמר בן גביר, זה שכבר הוכיח שהוא מקדם או "מחסל" בהתאם לפעילות של המשטרה כלפי ימין או כלפי שמאל, אחרת ימצאו עצמם "תלויים".

התנהלות המשטרה בתקרית (שהפכה לפרשה של ממש) "זורקת החול" בסוף השבוע החולף, מחזקת את החשד שמדובר במשטרה "תלויה". גם אם נניח שנועה גולדנברג היא "שמאלנית"; גם אם נניח שזרקה חול – איך אפשר בכלל לתרגם זאת ל"תקיפה"? גם אם אפשר לפרש מונח זה בדרך מרחיבה, דהיינו שגם כוונה לגרום לאי נחת היא בגדר "תקיפה" – קשה לי לראות כיצד השלכת חול ים ממרחק של כ-10 מטר מקפלת בתוכה אפילו את המעט הזה – גם אלו נכונים, המירב שיכול להיות הוא "ניסיון תקיפה", אך גם זה הוא בגדר "בלתי צליח", ומכאן שלא ניתן להאשימה גם בזה.
אין בר דעת שלא מבין שהיה זה אקט מחאתי שנועד לאותת לשר "אתה לא רצוי פה" (בן גביר ממש אוהב להתגרות, אך מסביר ש"זה לא הים של אבא שלכם"). אותה משטרה התעלמה מאלה שצעקו לבן גביר "רוצח" ובכך פגעו הרבה יותר, אפילו אולי ביצעו עבירה. איש לא חשב לעצור אותם, גם לא בחשד ל"העלבת עובד ציבור". "משטרת בן גביר", תחת עינו הפקוחה של "שר המשטרה", שלא לומר בהנחייתו, מצאה "להתלבש" דווקא על זו, אז השקיעה מרץ וזמן במעצרה וחקירתה.

זאת – בהבדל ובשונה ממנהגה במקרים דומים ואף קשים מזה. בעשרות עבירות "תקיפה סתם" (להבדיל מתקיפות שגרמו נזק רציני) שייצגתי חשודים בהן, אף חוקר לא חשב אפילו לעצור. רק לפני מספר שבועות ייצגתי חשוד, שנעצר בעקבות תלונה של אשתו על שבעלה דחף אותה והיא נפצעה במצח. לאחר חקירה – הוא שוחרר בערבות. והנה כאן, לא רק ש"חשבו אחרת" אלא גם מיהרו לפעול, ובכל הקשיחות. כאילו רצו להראות למישהו את אופן הטיפול הנחרץ שלהם. אי אפשר שלא לחשוד שמדובר במשטרה שהוטמעה בה המחשבה והחשיבה שאם היא לא "תטפל" במי שהעז לנסות לפגוע ב"הוד רוממותו", זה רק עניין של זמן עד ש"יטפלו" בו.

כדי להמחיש עוד יותר את האיוולת, אציין כמה פרטים: המעשה המדובר בוצע בערך בשעה 15:00. החשודה נעצרה מיד, ובמקביל נמסרו תלונת השר ("נפגע" העבירה) וכן נגבו עדויות מהעדים. זוהי חקירה פשוטה שהסתיימה תוך זמן קצר, לא יאוחר מהשעה 16:30 (וגם זה בהגזמה). גם אם היה צריך לבצע "השלמות", ובהינתן קולת העבירה המדוברת, אין כל חשש ל"שיבוש" ובטח אין הצדקה לשלול חירות אדם על בסיס חשש מופרך מאין כמותו זה.

אלא שאז, ככל הנראה (לי אין כל ספק בכך) "נערכו התייעצויות עם בכירים" כדי להחליט אם לעצור אותה. אני הייתי בודק את פלטי שיחות הטלפון של קצין המשטרה כדי לבדוק עם מי דיבר קודם למעצר. גם אז קצין המשטרה התמהמה, וההחלטה למעצר ניתנה רק בשעה 18:30, ממש עם כניסת השבת.

עו"ד קובי קמר, מומחה למשפט הפלילי – www.kamarlaw.co.il

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

אותו קצין משטרה ידע היטב שתוגש בקשה לביטול המעצר. הסנגור הנמרץ, עו"ד ניר אלפסה פעל במלוא המרץ, המקצועיות והמסירות. הוא הגיש את הבקשה המתחייבת. אלא שאז, במקום שכב' השופט רועי פרי יורה על קיום דיון לאלתר (פיקוח נפש דוחה שבת) – הוא ביקש "תגובה בכתב עד לשעה 24:00", תוך שהוא יודע שמדובר בבחורה צעירה וחולה, אזוקה בידיים וברגליים ומושלכת לתא מעצר.

לאחר שקיבל "תגובה מפורטת" ועימה גם רשימת פעולות חקירה לביצוע, החליט שגם מצבה הרפואי לא מצדיק "פתיחת בית המשפט לאחר חצות הליל, בליל שבת". כל זאת – בלי לאפשר לסנגור להגיב לתגובה ולברר אם אכן מתקיימים כל התנאים הנדרשים לשם החזקת בחורה צעירה, חולה ונעדרת עבר פלילי במעצר עוד שעות רבות ובתנאים קשים. כב' השופט הלך לישון במיטתו הנוחה בעוד היא "מתפתלת במיטתה". שופט רגיש – ורובם ככולם כאלה – לא היה מצליח להירדם (מתוך סקרנות בדקתי וגיליתי שמדובר בשופט שבא קודם למינויו מהפרקליטות, דבר שאולי יכול להסביר את חוסר הרגישות כשמדובר במשטרה אל מול אזרח).

כך "בילתה" ה"תוקפת" שעות ארוכות ומייסרות בהמתנה לבאות. אמנם כב' השופט קליין דחה את בקשת המשטרה לעצור אותה ביממה נוספת, אבל הוא נמנע לבקר בחריפות את מעצרה כמעצר שווא, הסתפק בכך ש"לא שוכנעתי שיש לעצור את החשודה". עוד הוסיף והשאיר אותה ב"מעצר בית מוחלט" וגם "בפיקוח שני ההורים" (שגם הם יהיו במעצר בית), תוך שאינו מסביר את הצורך הענייני בכך.

גם בן גביר "פספס" – ובגדול. לטעמי, היתה זו הזדמנות פז בשבילו "לצאת גדול". בתור אחד ששימש סנגור לאורך שנים ארוכות, ויודע היטב כי מדובר במעצר מופרך, בן גביר היה צריך לצפות שממילא תשוחרר. הוא היה יכול להכריז שהוא "מוחל על כבודו" וקורא לצעירה "לשפר את דרכיה", ומאותת (הוא יכול יותר) למשטרה לשחררה. כך היה מרוויח מכל הכיוונים. במקום זאת – שתק (האמנם?). נדמה שתאוות הכוח והצורך "ללמד לקח את השמאלנים" העבירו אותו על דעתו, זו שמזמן נדרש לבחון אם לא "השתבשה עליו לחלוטין".

זה עדיין לא נגמר: עכשיו יעבור "תיק החקירה המורכב" (שלפי המשטרה טומן בחובו סיכוי לשיבוש הליכי חקירה, באמת) לידיה של יחידת התביעות, שגם היא שייכת למשטרה. מעניין יהיה לראות אם גם זו תנהג כמצופה מיחידה שנוהגת בתבונה ועל פי שורת הדין (גם אם בוצעה עבירה – קיימת כל הצדקה לסגור את התיק ולהסתפק בדרכים אחרות), או גם היא (עובדיה הם שוטרים) תחשוש ממה שיאמר ה(בן) גביר.

מסתבר שאכן "ימין ושמאל" והכל – "רק חול וחול", הבל הבלים מתובל ברעות רוח של ממש.